לודוויג פיליפסון
רב גרמני / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
הרב ד"ר יהודה לודוויג פיליפסון (פיליפזון; בגרמנית: Ludwig Philippson; 28 בדצמבר 1811 – 29 בדצמבר 1889) היה רב רפורמי, מייסד העיתון Allgemeine Zeitung des Judentums[1] (A.Z.J; "אַלגֶמַיינֶה צַייטוּנג דֶס יוּדֶנטוּמס", 'עיתונה הכללי של היהדות' (=יהדות גרמניה)) ועורכו, מתרגם התנ"ך לגרמנית, פובליציסט ומחבר ספרי הגות דתית ורומנים היסטוריים.
לידה |
28 בדצמבר 1811 דסאו, אנהלט-דסאו |
---|---|
פטירה |
29 בדצמבר 1889 (בגיל 78) בון, הקיסרות הגרמנית |
מדינה | דוכסות אנהלט |
מקום קבורה | בית הקברות היהודי בון-קסטל |
השכלה | אוניברסיטת הומבולדט של ברלין |
מעסיק | בית המדרש הגבוה למדעי היהדות |
השקפה דתית | יהדות |
לודוויג פיליפסון היה בנו של משה פיליפסון ואביהם של אלפרד פיליפסון, פרנץ פיליפסון ומרטין פיליפסון,[2] ואחיו של פבוס פיליפסון.
פיליפסון היה מעורב בהדפסתו המחודשת (לייפציג 1866) של ספר 'מלחמות השם' להרלב"ג.
בשנת 1837 הקים את העיתון Allgemeine Zeitung des Judentums המוקדש לתחומי העניין היהודיים וערך אותו עד מותו. ב-1839 פיליפסון התחיל במלאכת תרגום של התנ"ך לגרמנית, תוך הוספת ביאור לטקסט, אותה הוא השלים ב-1853.[3]
לאחר עלילת דמשק שגרמה להתעוררות רגשות לאומיים בקרב יהודים במקומות רבים בעולם, כתב הרב פיליפסון: "מה תוכל מדינה יהודית חופשית עלובה ליצור באותה פינה שוממה חוץ מאשר להתקיים – קיום טריוויאלי ומוטל בספק – בקרב מוסלמים".[4] ב-1842 העלה לודוויג פיליפסון את הרעיון להקמתו של בית חולים יהודי, בירושלים, אך הדבר לא יצא לפועל.[5]
בזמן מהפכת 1848 כתב פיליפסון בעיתונו בהתרגשות: "לא עוד נראה את עצמנו כיוצאי דופן. אנו חלק מייעודה של המולדת... הננו גרמנים וכל רצוננו להיות גרמנים! אחת משאלתנו למולדת גרמנית! אנו בני ישראל רק בדתנו".[6]
ארכיונו האישי של לודוויג פיליפסון מופקד במחלקת הארכיונים של הספרייה הלאומית בירושלים[7].