לחשי ההוויה
שיר מאת הראי"ה קוק / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
לחשי ההויה הוא שיר שכתב הראי"ה קוק, שעוסק ביחס בין העולם, ההוויה, לבין האדם. ככל שמצבו הרוחני של האדם גבוה וקדוש יותר, כך מתאים הוא אל העולם; ולהפך, ככל שדרגתו המוסרית נמוכה יותר, כך ההוויה זרה ואסורה לו. השיר פורסם בקובץ "התרבות הישראלית" בשנת תרע"ג, ונכלל בספר אורות הראי"ה.
לחשי ההויה |
---|
תִּלְחַשׁ לִי סוֹד הַהֲוָיָה כֻּלָּהּ: וְאִם לִבָּתְךָ עֲרֵלָה אִם כָּל צִפְצוּף עָדִין, וְדֹר יָקוּם וָחָי, וּמֵהֲדַר כַּרְמֶל וְשָׁרוֹן |
המילים הפותחות את השיר "תלחש לי סוד ההויה" שימשו את הרב רן שריד כשם לספר מאמרותיו של הראי"ה שהוציא לאור בשנת תשנ"ט.
לשיר שני ביצועים: ביצועו של הרב יואב מלכא, בלחן שהלחין. ולחנו של הרב רן שריד המבצע אף הוא את השיר בלחנו.