כהן (ביתא ישראל)
הסמכות הדתית הראשית בביתא ישראל / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
קֵס[1] (געז: ቀሲሰ, אמהרית: ቄሰ - "קֵס"; תגרית: ቀሺ - "קָשִׁי"),[2] או כַּהַן (בגעז: ካሀን, בעברית: כהן; רבים: ካሀንት - "כַּהֲנַת"), הוא הסמכות הדתית הראשית בביתא ישראל. הכהן לבדו מוסמך לפרש את כתבי הקודש ולפסוק הלכות במסגרת ההיימנות. הלִיקַה כַּהֲנַת (ሊቀ ካሀንት - "כהן גדול"; רבים: ሊቃነ ካህናት - "לִיקַנָה כַּהֲנַת") הוא כהן הממונה כסמכות דתית עליונה, באזור רחב, וסמכותו גבוהה משל הכהנים המקומיים.[3]