לשון ים המלח
לשון יבשה בין האגן הצפוני של ים המלח לבין האגן הדרומי שלו / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
לשון ים המלח היא לשון יבשה בין האגן הצפוני של ים המלח לבין האגן הדרומי שלו.
הלשון מחלקת את ים המלח לשני חלקים | |
נתונים גאוגרפיים | |
---|---|
מיקום | ים המלח |
קואורדינטות | 31°15′N 35°27′E |
נתונים מדיניים | |
מדינה | ירדן ירדן |
המונח ”לְשׁוֹן יָם הַמֶּלַח” מקורו בתנ"ך, שם שימש דווקא לציון קצהו הצפוני של ים המלח[1]. לשון ים המלח של ימינו קרויה בערבית "אל-לסאן", והיישוב הסמוך אליה ממזרח הוא הכפר מזרעה, הנזכר כבר במכתבי בר כוכבא.
בעבר הייתה הלשון חצי אי, אך עקב שינויי מפלס מי ים המלח, היא מחלקת כיום את הימה לשני חלקים נפרדים. חלקה הצפוני נקרא כף קוסטיגן, על שם החוקר האירי כריסטופר קוסטיגן שחקר את הימה ב-1835, וחלקה הדרומי-מערבי, כף מולינה, על שם תומאס הווארד מולינה, קצין ים באוניית מלחמה בריטית שחקר אף הוא את ים המלח, ב-1847. שניהם נספו מפגעי האקלים בעת שעסקו בחקר הימה. קפטן ויליאם פרנסיס לינץ' מהצי האמריקאי, שסייר וביצע מדידות בים המלח ב-1848, נתן לכפים את שמותיהם. על שמו של לינץ' נקרא מצר לינץ' שהוא המצר שעובר בין הלשון לחוף המערבי של ים המלח (כיום המצר יבש).
השינויים במפלס המים הביאו לשינוי שטח הלשון וגובהה מעל פני ים המלח. ישנן עדויות כי בעבר עברו את ים המלח ברגל או בעזרת בהמות, כאשר חלק מהדרך היה על הלשון. הקצינים האנגליים אירבי ומנגלס כתבו כי בשנת 1812 עברה שיירה בים הרדוד ובלשון, ונאמר להם שאפשר לעבור את הים במקום זה בכל ימות השנה. תיאור מפורט של הימה מביא הנוסע הנרי בייקר טריסטראם שביקר בארץ ישראל בשנים 1863 - 1864 וכתב את רשמיו בספר "מסע לארץ ישראל".
קביעת קו הגבול הבינלאומי בין אמירות עבר הירדן לבין ארץ ישראל המערבית, המנדטורית, נמשכה משנת 1922 ועד 1929. הגבול, עבר בחלקו הצפוני, מחמת גדר (אל-חמה), על הגדה המזרחית של נהר הירמוך עד נפילתו לירדן, דרך מרכז הירדן וים-המלח וכך הותיר את לשון ים המלח בעבר הירדן.