מאיס עלי
עילת גירושין, מימי המשנה ועד ימינו / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
"מאיס עלי" (מארמית: [הוא, בעלי] מאוס עלי) היא עילת גירושין מרכזית, מאז המשנה ועד לימינו. במרכזה השאלה האם כופים על בעל לגרש את אשתו הטוענת שאיננה מעוניינת עוד להמשיך בקשר האישות עמו משום שהוא "מאוס עליה". עילה זו היא מהנושאים המורכבים והטעונים בדיני הגירושין בהלכה היהודית (גם לבעל עומדת עילת גירושין של "מאוסה עלי" כלפי אשתו, ונעשה בכך שימוש לעיתים, אולם השימוש בטיעון זה על ידי האישה משמעותי יותר מסיבות שונות, ובעיקר לאור בעיית מסורבות הגט).[1] כבר מראשית דרכה – במשנה ובתלמוד (כתובות סג ע"א – סד ע"א) – התאפיינה הלכה זו בדינאמיות ניכרת כלשונו של רבנו ירוחם: "הרבה תקנות נתקנו בה".[2] אך לא פחות משמעותית מהדינאמיות ההלכתית היא הקוטביות הרבה בין הדעות השונות באשר לכוחה של טענת מאיס עלי: מן הצד האחד, אלו המעניקים לאישה את הזכות לקבל את גיטה בעל כורחו של בעלה, ולעיתים אף משאירים בידה מגוון זכויות כלכליות. מן הצד השני, אלו השוללים מכל וכל כפיית גט, ובד בבד פוגעים בזכויותיה הכלכליות של האישה.[3]