מאיר מדן
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
 | |
| לידה |
1915 קרקוב |
|---|---|
| פטירה | 14 בספטמבר 1989 (בגיל 74 בערך) |
| ענף מדעי | בלשנות, מקרא |
| מקום קבורה |
בית הקברות סנהדריה  |
| צאצאים |
יעקב מדן |
  | |
מאיר מדן (1915 – 14 בספטמבר[1] 1989) היה בלשן, חוקר השפה העברית והמסורה, מראשי תנועת ברית החשמונאים.
ביוגרפיה
נולד בקרקוב[2]. למד בבית הספר העברי בעיר.[3] בשנת 1933 עלה לארץ ישראל ועבד לפרנסתו בבניין ובפרדס.[4] בשנת 1939 התמנה למזכיר המערכת של מילון בן-יהודה. במקביל שימש כמפקד מחוז ירושלים של תנועת הנוער הדתית ברית החשמונאים, וכמפקד בכיר באצ"ל תחת הנהגתו של דוד רזיאל. השכלתו הרחבה וידיעותיו הלשוניות סייעו לו בתרגום חומרי הדרכה צבאיים עבור האצ"ל, ובניסוח עקרונותיה האידאולוגיים של ברית החשמונאים.
ב-1943 השתתף בפגישה בין ראשי ברית החשמונאים לבין יצחק שמיר לאחר בריחתו מהכלא, בה התקבלה ההחלטה על הצטרפות אנשי התנועה ללח"י. מדן עצמו התמנה למפקד הלח"י בירושלים וכינויו המחתרתי היה גד. בשנת 1945 נישא ללאה, בתו של ישכר דב וייס. בתקופה זו היה פעיל בתנועת המרי העברי. ב-1947 נאסר על ידי הבריטים ונחקר בקישלה. בהמשך הועבר למחנה המעצר בלטרון, ושהה שם חודש עד לשחרורו. בין הפעילים לשחרורו היה גם נשיא האוניברסיטה העברית ד"ר יהודה מגנס, מראשי ברית שלום, וכן הרב אריה לוין. בתקופת המצור על ירושלים במלחמת העצמאות שימש כאחראי על מתן רישיונות יציאה מירושלים מטעם המושל הצבאי של העיר דב יוסף.
ב-1948 התמנה למזכיר ועד הלשון בירושלים, ועם ייסודה של האקדמיה ללשון העברית היה למזכירה המדעי. היה ממתקיני הנוסח של תנ"ך קורן וחבר מערכת דעת מקרא. מילונו "מאלף עד תו - מלון עברי שמושי" יצא לאור בשתי מהדורות. היה נחשב כבעל ידע רב בנוסחאות התפילות ובתולדותיהן, ורבים נועצו בו בעניינים אלו.[5] ב-1980 פרש לגמלאות.
נפטר בי"ד באלול תשמ"ט לאחר מחלה, ונטמן בבית הקברות סנהדריה. בניו הם הרב יעקב מדן ראש ישיבת הר עציון והרב ברוך מדן המשמש כרב בישיבת עזתה.
Text is available under the CC BY-SA 4.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.
