מארקלוס
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
מארקלוס (לטינית: Marcellus) היה נציב יהודה מטעם הרומאים בין השנים 36 עד 37 לספירת הנוצרים. הוא התמנה לתפקידו על ידי ויטליוס, נציב סוריה, לאחר הדחתו של פונטיוס פילאטוס.[1] עם מינויו הגיע גם ויטליוס ליהודה והתיר לכוהנים הגדולים להחזיק אצלם את בגדי הכהונה הגדולה ללא פיקוח הנציב[2]. מארקלוס החל את נציבותו בשנת 36 לספירה וביטל את המיסים שהיו מוטלים על היבולים. הוא פעל בנחת עם העם היהודים בפרובינקיה יודיאה לעומת קודמו לתפקיד, פונטיוס פילאטוס אשר פעל כנגדם והכעיסם.[3]
עובדות מהירות מדינה, פטירה ...
מדינה | פרובינקיית יהודה | ||||
---|---|---|---|---|---|
פטירה | המאה ה־1 | ||||
| |||||
סגירה