מבחן טיורינג
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
מבחן טיורינג הוא כינוי למבחן שהציע אלן טיורינג בשנת 1950, במאמר[1] (אנ') שפרסם בכתב העת Mind, כמדד אפשרי למידה שבה יש למכונה כלשהי אינטליגנציה. במקור טיורינג כינה מבחן זה "משחק החיקוי" (באנגלית: imitation game). המבחן נעשה בדרך הבאה: חוקר מקיים דיאלוג בשפה טבעית עם שני גורמים סמויים מעיניו, האחד אדם והשני מכונה. אם החוקר אינו מסוגל לקבוע בביטחון מי האדם ומי המכונה, אז המכונה עברה בהצלחה את המבחן. כדי לפשט את המבחן, הוא נערך בערוץ תקשורת טקסטואלי בלבד.
מטרת הניסוי הוא לבדוק האם מערכת של בינה מלאכותית הגיעה לרמה של מוח אנושי. טיורינג הציע מבחן זה כתחליף לשאלה הטעונה רגשית, "האם מכונות מסוגלות לחשוב?" (שאלה שאליה התייחס מאוחר יותר מדען המחשב אדסחר דייקסטרה, ואמר "השאלה האם מחשב יודע לחשוב דומה לשאלה האם צוללת יודעת לשחות", וגם טיורינג עצמו ציין שהיא "כה חסרת משמעות שאין טעם לדון בה"[2]).
קשה לצפות מתי תהיה מכונה שתעבור את "מבחן טיורינג", אך בגרסה מוגבלת של מבחן זה, שבה השאלות מוגבלות לתחום צר מסוים, ניתן להצביע כבר היום על תחומים שבהם יכולתו של המחשב אינה נופלת מזו של האדם (אם כי ניתן לטעון שגם מצב זה אינו מהווה הצלחה במבחן טיורינג). דוגמה לתחום כזה היא משחק השחמט, שבו תוכנת השחמט כחול עמוק של IBM ניצחה את גארי קספרוב בשנת 1996, גדול השחמטאים אז. דוגמה עם תחום מעט יותר רחב היא הצלחתו של המחשב ווטסון (Watson) בשעשועון הטריוויה ג'פרדי! (!Jeopardy) (הגרסה המקורית האמריקאית ל"מלך הטריוויה" ששודרה בישראל).
פרס לובנר ניתן מדי שנה למפתח של תוכנית שיחה, ובו זוכה התוכנית שנחשבת לאנושית ביותר (בהתאם למבחן טיורינג) באותה שנה. בשנת 2008 התוכנית הזוכה הצליחה לשטות ברבע מהשופטים[דרוש מקור]. הפרס שנוי במחלוקת בקהילת חוקרי האינטליגנציה המלאכותית, ומרווין מינסקי- מאבות תחום הבינה המלאכותית - קרא לבטלו בטענה שאינו תורם להתפתחות התחום.
אחת התוכנות שהשתתפה במספר תחרויות היא "יוג'ין גוסטמן" (Eugene Goostman) המדמה ילד בן 13 מאוקראינה (שאינו דובר אנגלית כשפת אם). בתחרות ב-2014 טען מארגן התחרות קווין ווריק כי היא ראויה לתואר התוכנה הראשונה שעברה את מבחן טיורינג, שכן שיטתה ב-33% מהשופטים (10 מתוך 30[3]) ששוחחו עימה 5 דקות[4]. טענה זו זכתה לביקורת רבה בקהילת החוקרים[5].