מבחן CAMP
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
מבחן CAMP, או מבחן CAMP ישיר (באנגלית: CAMP test, או Direct CAMP test) הוא מבחן מקובל בבקטריולוגיה שמיועד לשם אפיון חיידקים אשר מסנתזים חלבון הקרוי "פקטור CAMP", דוגמת Streptococcus agalactiae ו-Listeria monocytogenes. המבחן מתבסס על יכולתו של מיקרואורגניזם נבדק ליצור אפקט סינרגטי בו מוגברת המוליזה מסוג בטא (המוליזה מלאה של אריתרוציטים באגר דם). את המבחן מבצעים על גבי צלחת פטרי שמכילה אגר בתוספת 5% דם של כבש[1][2][3].
ערך זה עוסק בשיטה לאפיון חיידקים בבקטריולוגיה קלינית. אם התכוונתם למולקולה המהווה שליח שניוני בשרשרת מעבר האותות בתא, ראו cAMP.
מבחן CAMP כשלעצמו אינו מספיק, בחלק מן המקרים, כדי לאפיין בצורה חד משמעית את המיקרואורגניזם הנבדק[4], אולם שילובו עם מבחנים ביוכימיים נוספים (מבחן אוקסידאז, מבחן אוראז, סיווג לנספילד ועוד) מעלה את יכולת הזיהוי של המיקרואורגניזם לרמת הסוג ולעיתים אף לרמת המין.