מדגם תועלת
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
מדגם תועלת הוא קטגוריה בקניין רוחני שנועד להגן על המצאות. בדין הישראלי אין קטגוריה מוכרת כזו, והמסגרת המשפטית לבחינת המצאות היא של דיני הפטנטים. זכות זאת ניתן לקבל במספר מדינות, והיא מוסדרת בחוק, כפי שמתואר להלן. מדגם תועלת דומה מאוד לפטנט, אך תקופת תוקף ההגנה שלו קצר יותר, בדרך כלל בין 6 ל-10 שנים, ודרישות למדגם תועלת פחות נוקשות. ניתן לתאר מדגם תועלת כפטנט סוג ב'.
בניגוד לזכויות יוצרים, סימני מסחר או פטנטים, מדינות אינן מחויבות להגן על מדגם תועלת על פי אמנה כלשהי והם אינם כפופים להסכם TRIPS. למרות זאת, מדגמי תועלת כפופים לאמנת פריז להגנה על רכוש תעשייתי, כלומר: מדינות שמעניקות הגנה על זכויות מדגמי התועלת, נדרשות לעמוד בחוקים כמו טיפול לאומי וזכות הקדימות. מדגמי תועלת זמינים גם הם (במדינות בהן הם ניתנים) באמצעות האמנה לשיתוף פעולה בפטנטים.
במדינת ישראל לא ניתן לרשום זכויות של מדגם תועלת[1] (בשונה מזכויות של מדגם רשום, שהוא קטגוריה שונה בקניין רוחני).