מדיקליזציה
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
מדיקליזציה (באנגלית: Medicalization; בעברית: מִסְגוּר רפואי[1]) פירושה מתן מענה רפואי בנושאים חברתיים או התנהגותיים של היחיד או החברה. למעשה, המדיקליזציה מהווה תיאור של תהליכים חברתיים במסגרתם תופעות שנתפשו בעין הציבורית כתופעות בעלות ערך חברתי, משפטי או מוסרי, נתפשות בעין זו בראש ובראשונה כבעיות רפואיות. מדובר על תהליך חברתי המכיל התנהגויות ומצבים מחיי היום יום אשר הוגדרו כלא רפואיים בתחילה, אך לאחר מכן מוגדרים מחדש כמחלה או כהפרעה, ומכאן עוברים לניתוח, טיפול ומניעה של האוטוריטה הרפואית.[2]
מדיקליזציה מתרחשת כאשר תפישות חברתיות עוברות לשיפוטו של הממסד הרפואי על כל שלוחותיו, ויחד הם מקיימים סוג של פיקוח חברתי. בעבר היה מקובל כי הפיקוח החברתי על מצבים חברתיים יעשה על ידי מוסדות מסורתיים של דת ומשפט, אך לאורך ההיסטוריה חוקרים מצאו, כי הפיקוח עבר בהדרגה לידי הממסד הרפואי וזאת על ידי ניכוס שלטון האמת. כך שלמעשה, אבחון מתוך עולם הרפואה נתפש בעיני החברה כפירוש האבסולוטי של המצב החברתי הן מבחינה מוסרית והן מהבחינה האובייקטיבית.[3] עד להתפתחות הממסד הרפואי, רוב התשובות למצבים /בעיות חברתיות ניתנו על ידי ממסדי הדת השונים כמו הכומר בנצרות או הרב ביהדות, אך כשחל שינוי בהגדרה של מצבים שונים ממצב של חטא או פשע למצב של מחלה או הפרעה, הבעיה עברה לניתוח, טיפול ומיגור של הממסד הרפואי אשר מקבל את הבעלות עליה.[2] אחת הדוגמאות לכך היא הגדרת ההומוסקסואליות אשר נחשבה על ידי הממסד הדתי כמעשה סדום, כחטא דתי וכתוצאה מכך נאסרה בחוק. במהלך השנים המאוחרות של המאה ה-19 והשנים המוקדמות של המאה ה-20, ההומוסקסואליות הוגדרה באג'נדה הרפואית כ"מחלה" אשר כונתה נטייה מינית הפוכה, הוצעו לה דרכים לטיפול ואף דרכים למניעה. רק בשנת 1973 בעקבות התארגנות והפגנות של התנועות הגאות בארצות הברית, הוצאה הגדרה זו ממילון המינוחים הרפואי וההומוסקסואליות לא הוכרה או זוהתה עוד כמחלה.
משלהי סוף המאה העשרים בחנו רבות את תהליכי המדיקליזציה, בחברה המערבית בכלל ובחברה האמריקאית בפרט, בין המחקרים ניתן להזכיר את: קונרד (Conrad, 1975), אשר חקר את היפראקטיביות אצל ילדים. חוקר נוסף הוא סקול (1977 ,Scull), אשר חקר את הגדרת המחלה הנפשית והחוקר שניידר (1977 ,Schnider), אשר בחן את האלכוהוליזם כמחלה. עד אמצע העשור השני של המאה ה-21, נראתה במיוחד התרחבות של המדיקליזציה בחייהן של נשים בתחומים כגון השמנה, אנורקסיה ובולימיה, פריון, לידה, אמצעי מניעה והפלות. אחת ההשערות גורסת כי נשים חשופות יותר למדיקליזציה מאשר הגברים.[דרושה הבהרה][2]