מהומות הגזע בשיקגו (1919)
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
מהומות הגזע בשיקגו היו עימותים בין לבנים-אמריקאים לאפרו-אמריקאים, שפרצו בשיקגו ב-27 ביולי 1919 ונמשכו כשבוע. במהלך המהומות נהרגו 38 בני אדם (23 שחורים ו-15 לבנים); יותר מ-500 אנשים נפצעו ויותר מ-1000 אנשים איבדו את ביתם עקב פגיעה ברכוש. המהומות הסתיימו לאחר שהמשמר הלאומי של אילינוי התערב עם כוח של כ-6,000 חיילים ומנע המשך של מתקפות של לבנים על שחורים. המהומות היו ההתפרצות האלימה וההרסניות ביותר בגל של עימותים בין-גזעיים בארצות הברית, שמכונה הקיץ האדום של 1919 וכלל מהומות בוושינגטון די. סי., אוסטין, יוסטון, אומהה ועשרות ערים אחרות.
המניע המיידי למהומות היה מותו של יוג'ין ויליאמס, נער שחור שטבע בימת מישיגן לאחר שתושבים לבנים זרקו לעברו אבנים. השוטרים שהגיעו למקום סירבו לעצור את הגבר הלבן שעדי הראייה זיהו כאחראי לזריקת האבנים ובמקום זאת עצרו גבר שחור. קהל זועם החל להתאסף בחוף ועימותים התפתחו. גל של שמועות סייע למהומות להתפתח מתקרית לתקרית, והמונים לבנים ושחורים התעמתו ברחבי העיר. הרקע העמוק יותר למהומות כלל גזענות, אלימות גוברת ומעשי לינץ' כלפי שחורים בדרום ארצות הברית שעודדו את ההגירה הגדולה של שחורים מהדרום לצפון. שיקגו הייתה עיר תעשייה שנחשבה לסובלנית יחסית, וכתוצאה מכך הייתה יעד מרכזי להגירה. הגידול באוכלוסייה השחורה בעיר בצירוף למצב החברתי-כלכלי הנפיץ אחרי מלחמת העולם הראשונה הביאו לעלייה במתח בין הקבוצות סביב נושאים של דיור ותעסוקה.