מהנדס
מהנדס הוא אדם העוסק בהנדסה. תפקיד המהנדס הוא ליישם את ההתקדמות המדעית והטכנולוגית שהושגה על ידי אנשי מדע ומחקר. המהנדס בדרך כלל מאפיין את הבעיה שלפתרונה הוא נצרך, כולל הצרכים והמגבלות, ועל סמך הידע והניסיון שלו נותן פתרון תכנוני סביר, אך לאו דווקא אופטימלי, לבעיה זו. התואר מהנדס הוא תואר אקדמי.
בשונה מהחוקר המדעי, המהנדס מתבסס לא רק על ידע מתמטי ומדעי, אלא גם על ידע אמפירי בתחומו, על כללי אצבע ועל פרקטיקות מקובלות, כדי למצוא פתרון שהוא נכון וגם כלכלי. מלבד נכונות הפתרון לבעיה, המהנדס עשוי להתחשב במאפיינים שונים של הפתרון, כגון עלויות ייצור ואחזקה. כך למשל, אם הכימאי ינסה למצוא נוסחה לחומר שייתן תכונות מסוימות, ויסנתז אותו במיליגרמים במעבדה, מהנדס כימיה עשוי לנסות למצוא דרך לייצר כמות גדולה של אותו החומר בצורה כלכלית במפעל.
סוגי ההנדסה
מהנדסים נחלקים להתמחויות רבות:
- מהנדס אווירונאוטיקה
- מהנדס אזרחי
- מהנדס ביוטכנולוגיה
- הנדסה ביו-רפואית
- מהנדס בניין
- מהנדס גרעין
- מהנדס חומרים
- מהנדס חקלאות
- מהנדס חשמל
- מהנדס כימיה
- מהנדס מזון
- מהנדס מחשבים
- מהנדס מכונות
- מהנדס מים
- מהנדס מערכות מידע
- מהנדס מערכות תקשורת
- מהנדס קירור ומיזוג אוויר
- מהנדס תוכנה
- מהנדס תחבורה
- מהנדס תעשייה וניהול
-
מהנדס ביו רפואי מגינאה
-
מהנדסת חשמל
-
מהנדס מכונות
.jpg)
הכשרת מהנדסים בישראל
במדינת ישראל, מהנדס הוא אדם שלמד במוסד אקדמי לתואר ארבע שנתי בהנדסה (BSc), והוסמך כבוגר למדעי ההנדסה באחת הדיסציפלינות המדעיות. בתחומים מסוימים כמו קונסטרוקציה ומעליות, יש גם צורך בבחינות מיוחדות ורישום בפנקס המהנדסים כדי לעבוד בתחום מבחינה חוקית[1].
המוסד העיקרי, ובמשך שנים רבות היחיד, להכשרת מהנדסים בישראל הוא הטכניון. אליו נוספו, ברבות השנים, פקולטות להנדסה באוניברסיטת תל אביב, האוניברסיטה הפתוחה, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, אוניברסיטת בר-אילן (במקצועות הנדסת חשמל ומחשבים בלבד), האוניברסיטה העברית בירושלים (במקצוע הנדסת מחשבים בלבד), אוניברסיטת אריאל וכן במכללות אקדמיות להנדסה כגון מכללת עזריאלי בירושלים (במקצועות הנדסת תעשייה וניהול, הנדסת חשמל ואלקטרוניקה, הנדסת תוכנה, הנדסת חומרים מתקדמים, הנדסה פרמצבטית, הנדסת מכונות והנדסה אזרחית), אורט בראודה בכרמיאל, אפקה - המכללה האקדמית להנדסה בתל אביב (במקצועות הנדסת תוכנה, חשמל, הנדסת מכנית, תעשייה וניהול, הנדסה רפואית), המכללה האקדמית להנדסה סמי שמעון (במקצועות הנדסת תעשייה וניהול, הנדסת מכונות, הנדסה כימית, הנדסת חשמל, הנדסת בניין והנדסת תוכנה), המרכז האקדמי לב, המכון הטכנולוגי חולון ובשנקר[2].
חוק המהנדסים והאדריכלים מייחד את השימוש בתואר "מהנדס" רק למי שרשום בפנקס המהנדסים והאדריכלים, או זכאי להיות רשום בו. לרישום בפנקס זה זכאי מי שסיים לימודים במוסד להשכלה גבוהה באחד מענפי ההנדסה או האדריכלות[3]. כאשר התואר "מהנדס" הוא חלק מתיאור תפקיד, רשאי גם הנדסאי או טכנאי מוסמך, הממלא תפקיד זה, להשתמש בתיאור התפקיד, תוך ציון היותו "הנדסאי" או "טכנאי מוסמך". דוגמה: כרטיס ביקור שעליו נכתב: ישראל ישראלי, הנדסאי, מהנדס ראשי, פיתוח מהיר בע"מ.
ראו גם
קישורים חיצוניים
חוק המהנדסים והאדריכלים, תשי"ח-1958, באתר ויקיטקסט
מהנדסים, דף שער בספרייה הלאומית- ההבדלים שבין לימודי מהנדס ללימודי הנדסאי, מתוך אתר מה ההבדל? (הקישור אינו פעיל, 23 בדצמבר 2020)
הערות שוליים
- ^ הסמכת מהנדסים לבודקי מעליות מוסמכים, באתר משרד העבודה
- ^ מידע על מסלולים ומוסדות ללימודי הנדסה, 2020
- ^ רישום מהנדסים ואדריכלים, באתר אתר משרד העבודה והרווחה
Text is available under the CC BY-SA 4.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.
