מודל הארץ ככדור
תפיסה שהופיעה בפילוסופיה היוונית הקדומה במאות השישית או החמישית לפנה"ס כהשערה פילוסופית בלבד, עד למאה השלישית לפנה"ס / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
תפיסת הארץ ככדור הופיעה בפילוסופיה היוונית הקדומה במאות השישית או החמישית לפנה"ס[1] כהשערה פילוסופית בלבד, עד למאה השלישית לפנה"ס, בה האסטרונומיה ההלניסטית ביססה את צורתה הכדורית של הארץ כתאוריה פיזיקלית בעלת אישושים מתצפיות מתחומים שונים כמו צל עגול של כדור הארץ על הירח בזמן ליקוי לבנה ותצפיות על מערכות כוכבים שונים במקומות שונים על פני כדור הארץ. בשנת 240 לפנה"ס לערך, הצליח ארטוסתנס לאמד את היקפו של כדור הארץ, באמצעות שימוש בהבדלים בגודל הצל בין שני מקומות שונים וגאומטריה.
פרדיגמה יוונית זו נקלטה בהדרגה מהעת העתיקה ועד לשלהי ימי הביניים, והוכחה כנכונה גם באמצעות המדע המודרני[2][3][4][5]. פרדיננד מגלן וחואן סבסטיאן אלקנו הדגימו בצורה ישירה וסופית את כדוריות הארץ, כשמשלחתם הקיפה אותו בין השנים 1519–1522[6].
תפיסת הארץ ככדור מילאה את מקומן של אמונות מוקדמות בדבר היותה של הארץ שטוחה: במיתולוגיה המסופוטמית הקדומה, העולם תואר כדיסקה שטוחה הצפה באוקיינוס ומוקפת ברקיע כדורי[7]. צורה זו של הארץ הייתה הנחת היסוד לשרטוטן של מפות קדומות של העולם, כאלו של אנכסימנדרוס ושל הקטאיוס ממילטוס. השערות נוספות לגבי צורתה של הארץ היו, בין השאר, השערות כי היא כצורת זיגוראת שבע שכבתי או כצורת הר קוסמי. השערות אלו אוזכרו באווסטה (اوستا; פרסית: "השבח") ובכתבים של הממלכה הפרסית הקדומה. השערות נוספות היו כי היא כצורת חישוק, גביע, או כצורת מישור בעל ארבע פאות, כפי שמוזכר בריג ודה (ऋग्वेद; סנסקריט: "הלל הידע")[8].
צורת "הכדור" של כדור הארץ תלויה במידת הקירוב הרצויה. בכלים מודרניים נקבע שצורת הארץ מקורבת לצורת כדור, עד כדי סטייה אליפטית זעירה. צורת אליפסואיד בעל "פיחוס" (flattening) של 1/300, אף תואמת יותר את צורתה המדויקת של הארץ. במדידות לוויינים עדכניות, נמצא ש"כדור" הארץ, למעשה, בעל צורה אגסית במקצת[9]. ישנן מספר שיטות מתמטיות, מתקבלות על הדעת, לקרב את צורתה של הארץ לצורת כדור. למרות קירוב זה, מרבית השיטות משמרות במקצת את צורתה האליפטית של הארץ, כך שהמודל המתמטי ידמה ככל הניתן לצורה המקרובת אמיתית. זאת, על מנת להקל בהערכת רדיוס הארץ. ברמות קירוב מדוייקות יותר הנחוצות לעיתים לצרכים הנדסיים, צורתו של כדור הארץ אינה צורה גאומטרית מוגדרת אלה גאואיד מעין אילפוסאיד שיש בו שקעים ובליטות זעירות עקב השפעת שינויים קטנים בכוח המשיכה הנגרמים עקב הבדלים בעובי קרום כדור הארץ באזורים שונים.
כדי להמיר את הצורה הכדורית המקורבת של כדור הארץ לתצוגה שטוחה על גבי נייר או מסך, יש צורך בהיטל המכונה דאטום. עם זאת כל היטל מחייב ויתור היבט אחד לפחות - כך שהיטל אינו רציף או שיש בו רמת אי דיוק ביחס למרחקים, שטחים או זוויות. ההיטל המקובל ביותר הוא WGS84 זוהי מערכת הקואורדינטות הנפוצה כיום בעולם, ומכשירי GPS רבים עובדים לפיה. מפות מקומיות הדורשות רמת דיוק גבוה יותר משתמשות בדרך כלל בהיטל מקומי דוגמת רשת ישראל החדשה.