מוזיקה אליאטורית
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
מוזיקה אליאטורית או מוזיקה מקרית (באנגלית: Chance Music; מן המילה הלטינית alea, שפירושה "קוביות") היא מוזיקה המשאירה יסוד מסוים של היצירה ליד המקרה, או מניחה יסוד ראשוני מסוים שבמימוש יצירה מולחנת להחלטת מבצעה/מבצעיה. המונח נקשר ברוב המקרים עם נהלים, שבהם היסוד המקרי מערב מספר מוגבל יחסית של אפשרויות.
המלחינים האירופאים התוודעו אל המונח באמצעות הרצאות של האקוסטיקאי ורנר מאייר-אפלר בסמינר הקיץ למוזיקה חדשה בדרמשטדט בראשית שנות ה-50' של המאה ה-20. לפי הגדרתו, "תהליך נקרא אליאטורי... אם מהלכו מוגדר באופן כללי אך תלוי במקריות בפרטים" (מאייר-אפלר 1957, 55).