ביצוע אותנטי
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
במוזיקה קלאסית, ביצוע אותנטי (אנגלית: Historically informed performance practice), מוזיקה בכלים אותנטיים (או כלי התקופה) או ביצוע לפי אסכולת הביצוע ההיסטורי, הוא ביצוע מוזיקה, בדגש על שימוש בכלים ובסגנון נגינה או שירה, מהתקופה בה היא הולחנה. מוזיקאים מאסכולת הביצוע האותנטי נעזרים בחומרים היסטוריים כתובים, מחקר מוזיקולוגי ואף בהקלטות ישנות כדי ללמוד סגנונות ביצוע מוקדמים ואף מנסים ליצור מחדש את ההקשר לביצוע המקורי וכן, במידת האפשר, את החוויה המוזיקלית של הקהל המקורי.[1]
לרוב מתקשר המושג "מוזיקה עתיקה" עם יצירות מימי הביניים, הרנסאנס או הבארוק, אבל כיום מבצעים מוזיקאים מאסכולה זו גם מוזיקה מן התקופה הקלאסית, מוזיקה רומנטית (המאה התשע עשרה) ואפילו מוזיקה מודרנית (תחילת המאה העשרים).