מונטקטיני טרמה
עיירת מרפא באיטליה, אתר מורשת עולמית / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
מונטקטיני טרמה (איטלקית: Montecatini Terme) היא עיירה איטלקית (קומונה) של כ-20,000 תושבים בנפת פיסטויה, שבמחוז טוסקנה במרכז איטליה. זהו המרכז החשוב ביותר בחבל ולדינייבולה (אנ'). העיירה ממוקמת בקצה המזרחי של אזור פיאנה די לוקה ובתחומה כמה מעיינות מרפא, ולכן הכלכלה שלה מבוססת על תיירות, כמו גם על תעשיות הקשורות לספא. בשנת 2021 הוכרזה העיר חלק מאתר המורשת העולמית ערי הספא הגדולות של אירופה של ארגון אונסק"ו.[3]
מונטקטיני אלטו | |||||||||||
מדינה | איטליה איטליה | ||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
מחוז | טוסקנה טוסקנה | ||||||||||
נפה | פיסטויה | ||||||||||
ראש העיר | לוקה ברונצ'יני | ||||||||||
בירת העיר | Montecatini-Terme | ||||||||||
שטח | 17.69 קמ"ר | ||||||||||
גובה | 29 מטרים | ||||||||||
אוכלוסייה | | ||||||||||
‑ בעיר | 19,920מקור[1] (31 בדצמבר 2020) | ||||||||||
‑ צפיפות | 1,126 נפש לקמ"ר (31 בדצמבר 2020) | ||||||||||
קואורדינטות | 43°52′58″N 10°46′16″E | ||||||||||
אזור זמן | UTC +1 | ||||||||||
https://www.comune.montecatini-terme.pt.it/ | |||||||||||
אתר מורשת עולמית | |||||||||||
| |||||||||||
(למפת איטליה מוגדלת) (למפת איטליה רגילה) (למפת טוסקנה רגילה) | |||||||||||
על קיומה של מונטקטיני יש עדויות מאז ימי הביניים, כאשר כבר תועד מרכז של מעיינות תרמיים, אולם, כבר ההיסטוריון הרומי טיטוס ליוויוס מזכיר את האזור בתיאור מעבר צבא חניבעל במקום ומתאר אותו כביצתי. בשנת 1315 הייתה זו זירת קרב מונטקטיני (אנ') שבו הביס אוגוצ'ונה דלה פג'ולה (אנ'), שליט פיזה ולוקה באותה תקופה, קואליציית כוחות מהערים פירנצה, סיינה, פראטו, פיסטויה, ארצו, וולטרה, סן ג'ימיניאנו וסן מיניאטו שנתמכו בכוחות ששלחו שליטי נאפולי מבית אנז'ו. בשנת 1328 עלתה משפחת מדיצ'י לשלטון.
בשל מיקומה הייתה מונטקטיני לעיתים קרובות אתר קרבות. למעשה בשנת 1554 היא הייתה במרכז ההתנגשות בין קרל החמישי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה, בן בריתו של קוזימו הראשון דה מדיצ'י, הדוכס הגדול של טוסקנה, לבין המיליציות מסיינה והמיליציות הצרפתיות בפיקודו של פייטרו סטרוצי. בשנת 1737 הסתיים שלטונה של שושלת בית מדיצ'י. המעצמות האירופיות הגדולות שנפגשו בווינה בשנת 1738 קבעו כי השליטה בטוסקנה תעבור לבית הבסבורג-לורן. לאופולד השני, הדוכס הגדול של טוסקנה יזם בטוסקנה עבודות ניקוז ובניית מסילות ברזל וכבישים.
בשנת 1859 הסתיימה תקופת השלטון של הדוכסות הגדולה של טוסקנה, כחלק מהאירועים שהובילו לאיחוד איטליה. בשנת 1883 נמכרו המרחצאות לחברה בראשותו של פייטרו ברג'ולה, שדרכו החלה לידה מחדש של מונטקטיני. בשנת 1898 נחנך הפוניקולר לטירה. בשנים 1904 עד 1915 הוקמו המרחצאות התרמיים של טורטה ואקסצלסיור. בשנים 1919 עד 1928 שיקם המהנדס אוגו ג'ובאנוצי את מרחצאות לאופולדין ומרחצאות טטוצ'יו. גם מוסוליני הגיע לראות איך נעשה שימוש בכסף שהעניקה המדינה לשיקום המרחצאות, ומינה את ארתורו שוויגר למנכ"ל המרחצאות. משנות ה-70 של המאה ה-20 הלכו המרחצאות התרמיים והידרדרו באיטיות אם כי מסוף המאה העשרים נעשה ניסיון לתקן מצב זה.
בין המתחמים התרמיים החשובים ביותר בעיר מצויים מרחצאות אקסצלסיור, שהבניין הראשון שלהם נחנך ב-27 ביוני 1907, מרחצאות לה פורטונה, שמקורם התגלה בשנת 1853, מרחצאות רדי החדשים, שהוקמו בשנות העשרים של המאה העשרים ונבנו לגמרי מחדש בשנת 1964, מרחצאות טטוצ'ו שתוכננו על ידי ניקולו מריה גספארה פאולטי בין השנים 1779 ו-1781, מרחצאות לאופולדין, שבנייתם החלה בשנת 1775 ומרחצאות טורטה ששוחזרו בין השנים 1925 ל-1928. העיר עשירה גם במבנים דתיים ואזרחים, כולל הכנסייה של סנטה מריה אסונטה, הכנסייה של הקדושים יאקופו ופיליפו, המנזר והכנסייה של סנטה מריה א ריפה, וילה פוריני ליפי, בניין העירייה וביתן טאמריצ'י.