ספרות המוסר
סוגה בספרות התורנית העוסקת במוסר / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
ספרות המוסר היא ענף של הספרות התורנית הכולל ספרים שנכתבו החל מימי הביניים שעיקרם חיזוק האמונה, חיי הרוח ותיקון המידות. לדברי משה הלברטל, מטרתו של ספר המוסר היא להציב דמות של טיפוס אנושי אידיאלי, שעל האדם לשאוף להידמות לו.[1] ניתן לחלק את ספרות המוסר לשתי חטיבות כרונולוגיות: ספרות המוסר של ימי הביניים, שעיקרה ספרות פילוסופיה ומשלים, וספרות המוסר שנכתבה החל מן המאה ה-16 בקרב חוג מקובלי צפת ומגמתה תיקון עצמי-דתי. יורשי ספרות זו החל מהמאה ה-18 הגיעו בעיקר (אך לא רק) מזרם המתנגדים (לחסידות).