מועדון ארוחת הבוקר
סרט נעורים דרמטי-קומי אמריקאי בבימויו של ג'ון יוז, 1985 / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
מועדון ארוחת הבוקר (באנגלית: The Breakfast Club) הוא סרט נעורים דרמטי-קומי אמריקאי משנת 1985 בבימויו של ג'ון יוז. הסרט עוקב אחרי חמישה בני נוער, אשר כל אחד מהם מייצג צעיר סטריאוטיפי שונה בתיכון בארצות הברית של שנות ה-80, הנמצאים ביחד בריתוק ביום שבת, ה-24 במרץ 1984, בתיכון "שרמר" שבאילינוי. במהלך הסרט מגלה כל אחד מהצעירים שחבריו עמוקים יותר מהסטריאוטיפים שלהם. הסרט נקרא בשם "מועדון ארוחת הבוקר" כיוון שכך השיב בנו של אחד מחבריו של יוז כשנשאל איך נקרא הריתוק ביום שבת בבית ספרו.
כרזת הסרט | |
בימוי | ג'ון יוז |
---|---|
הופק בידי |
ג'ון יוז נד טנון |
תסריט | ג'ון יוז |
עריכה | דידי אלן |
שחקנים ראשיים |
ג'אד נלסון מולי רינגוולד אמיליו אסטבז אנטוני מייקל הול אלי שידי |
מוזיקה |
רובי בנסון קרלה דה ויטו קית' פורסי ג'ק יוז |
צילום | תומאס דל רות' |
מדינה | ארצות הברית |
חברת הפקה | סרטי יוניברסל |
חברה מפיצה | סרטי יוניברסל |
שיטת הפצה | וידאו על פי דרישה |
הקרנת בכורה |
15 בפברואר 1985 ישראל 5 ביולי 1985[1] |
משך הקרנה | 93 דק' |
שפת הסרט | אנגלית |
סוגה | סרט נעורים, סיפור התבגרות, דרמה קומית, סרט דרמה |
תקציב | 1,000,000$[2] |
הכנסות | 51,525,171$ |
הכנסות באתר מוג'ו | breakfastclub |
דף הסרט ב־IMDb | |
בני הנוער בסרט שוחקו על ידי אמיליו אסטבז (אנדרו קלארק, "הספורטאי"), אנטוני מייקל הול (בריאן ראלף ג'ונסון, ה"חנון"), ג'אד נלסון (ג'ון בנדר, "המורד המסומם"), מולי רינגוולד (קלייר סטנדיש, "המפונקת העשירה") ואלי שידי (אליסון ריינולדס, "המוזרה"). בנוסף, השתתפו בסרט גם: פול גליסון שגילם את ריצ'רד ורנון, המנהל והאחראי על התלמידים וג'ון קאפלוס שגילם את השרת, קרל יוז.
מכל הצוות, רק רינגוולד והול היו באמת בני נוער בשעת צילום הסרט, והם יצאו ביחד במשך זמן קצר לאחר מכן. נלסון היה בן 25.
הופעתו של ג'אד נלסון הושפעה רבות משיטת המשחק הייחודית שלו לפיה הוא נשאר בדמות גם כשהמצלמה הייתה כבויה. הוא הואשם בכך שהציק למולי רינגוולד, על הסט, בשל התעקשותו להישאר בדמות. ההתנהגות זו, כמעט הביאה את יוז לידי פיטורו של נלסון. באופן אירוני, היה זה "יריבו" בסרט, אמיליו אסטבז, שקם להגנתו.
חלק מהשחקנים (שידי, רינגוולד, הול וגליסון) הופיעו יחד בטקס הסרטים של MTV לשנת 2005 שם קיבל הסרט את פרס דלי הזהב עבור מצוינות.
שיר הנושא של הסרט הוא "(Don't You (Forget About Me" של סימפל מיינדס. השיר, שהופיע בפסקול הסרט הפך לאחד השירים המצליחים של שנות השמונים.