מושא
רעיון דקדוקי / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
בתחביר מושא (אובייקט) הוא השלמה מוצרכת לנשוא פועלי, והוא מתקשר לפועל כהשלמה מוצרכת, כלומר, הפועל "זקוק" לה. המושא יכול להתקשר לפועל ישירות, בלי מילת יחס (מושא ישיר) או על ידי מילת יחס (מושא עקיף) שהיא חלק מהערך המילוני של הפועל. לפיכך החלפת מילת היחס המוצרכת תשנה (בדרך כלל) את משמעות המושא או הפעולה (לדוגמה: "הודה ל" [מישהו] לעומת "הודה על" [משהו] לעומת "הודה ב" [אשמה, עבירה וכיוצא בזה]).
מבחינה סמנטית המושאים הם האובייקטים המשתתפים בפעולה נוסף על הנושא (הפעיל, המבצע). ישנן פעולות שבהן אין אובייקטים ולכן הפועל אינו יוצא למושא (פועל עומד), וישנן פעולות המצריכות מושא אחד או שניים:
- יוסי שתק.
- יוסי הודה במעשה.
- יוסי הודה לחברו על המעשה.
פועל יכול להיות עומד או יוצא בהתאם למשמעות ולהקשר. דוגמאות:
- התפוח השחיר.
- הצנזור השחיר את השמות.