מושבת זרים
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
מושבת זרים (ביפנית: 外国人居留地) הוא מונח המתייחס לאזור מסוים בנמלי ההסכם, אשר יועד בידי ממשלת יפן במחצית השנייה של המאה ה-19 (תחת שלטון שוגונות טוקוגאווה) כמקום מגורים ועבודה לזרים ביפן. באותם ימים, יפן הייתה בלבו של תהליך פתיחה למערב שהתבטא במעבר מחברה פאודלית למדינה מודרנית.
בסך הכל, היו שש מושבות זרים. הן היו, מצפון לדרום: