פיגוע התאבדות
טקטיקה של טרור / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
פיגוע התאבדות הוא פיגוע טרור שבו המפגע מנסה לרצוח ולפצוע אנשים בידיעה ברורה שהוא לא יישאר בחיים. במובן הרחב יותר, פיגוע התאבדות היא כל התקפה שבה המפגע הורג במודע את עצמו, אך במונח המצומצם שלה הכוונה היא למחבל המפוצץ את עצמו בלב אוכלוסייה אזרחית, דבר המתבטא במונח באנגלית Suicide bombing או במונח הישראלי פיגוע תופת. על פי מרבית ארגוני זכויות האדם, פיגועי התאבדות נגד אזרחים הם פשעים נגד האנושות.
דוגמאות היסטוריות לפעולות התאבדות ניתן להביא את אנשי החשישיון השיעים שניהלו מאבק נגד השלטון הסוני במאה ה-12 וה-13 שכלל פיגועי התאבדות כנגד מטרות ספציפיות. טייסי הקמיקזה היפניים במלחמת העולם השנייה שהתרסקו עם מטוסיהם על ספינות אמריקאיות אמנם ביצעו התאבדות כחלק משיטת הלחימה, אך פעולה זו אינה עומדת בקריטריון לפיגוע טרור ועל כן אינה נכללת תחת קטגוריה זו.
בעת המודרנית בוצעו מרבית פיגועי ההתאבדות על ידי ארגוני טרור אסלאמיים רבים כמו חזבאללה, חמאס, הג'יהאד האסלאמי, אל-קאעידה ודאעש, וכן על ידי ארגון הנמרים הטמילים שרובו מורכב מטמילים-הינדים. פיגועי 11 בספטמבר נחשבים לפיגוע ההתאבדות הגדול בהיסטוריה.[1]
פיגועי התאבדות מבוצעים במספר שיטות ובהן:
- חגורת נפץ הנלבשת על הגוף, ומכילה חומר נפץ, לעיתים בצירוף חלקי מתכת (רסס) להגדלת הפגיעה.
- תרמיל, מזוודת נפץ או חפץ אחר הנישאים על ידי המחבל המתאבד.
- נהיגה במכונית תופת או כלי תחבורה אחר, המכיל חומרי נפץ.
- ריסוק כלי רכב, כלי שיט או כלי טיס אל אזור הומה אדם (לדוגמה פיגועי 11 בספטמבר).