מחקר עוקבה
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
מחקר עוקבה (קוהורט - Cohort study) הוא שיטה למחקר מדעי בשימוש בענפים כגון ברפואה, מדעי החברה, אקטואריה, סיעוד, אקולוגיה, ניתוח עסקי ועוד. זהו סוג של מחקר תצפיתי ולא מחקר התערבותי. במחקר מתרחש מעקב אחר קבוצת אנשים ותיעוד של מאפיינים או אירועים רלוונטיים למחקר. מחקרים אלו נחשבים ל״תקן הזהב״ (Gold standard) של המחקרים התצפיתיים בהם מחפשים יחסים אטיולוגיים, כמו למשל האם יש קשר בין חשיפה לגורם כלשהו למחלה או תופעת לוואי מסוימת והאם הקשר יכול להיות סיבתי (אם כי לא ניתן לקבוע סיבתיות על סמך מחקר עוקבה). פירוש המונח ״עוקבה״ הוא קבוצת אנשים בעלי אפיון סטטיסטי או דמוגרפי משותף, כגון שנת לידה, מצב משפחתי וכו׳, הנתונה למעקב ולמחקר. קבוצת העוקבה בהכרח תהיה קבוצת אנשים אשר לא חולים במחלה הנבדקת[1][2].
משמעות שמו בלעז (קוהורט) הוא "קבוצת אנשים", לרוב זו קבוצת האנשים שנבחרה למחקר.
לדוגמה ברפואה נפוץ ניתוח של גורמי סיכון למחלה כלשהי, כאשר ישנו מעקב לאורך זמן על קבוצת אנשים בריאה ללא המחלה בתחילת המחקר.
בניגוד למחקרי העוקבה, מחקרי התערבות מבוקרי הקצאה אקראית הם ניסויים אקטיביים, המאפשרים קביעת קשר סיבתי בין 'התערבות' ל'תוצאים'. הם מוכרים כדרגת הוכחה טובה ('תקן הזהב') למחקר התערבותי. זאת בשל היותם חשופים להרבה פחות הטיות.[3]
מחקרי עוקבה יכולים להיות פרוספקטיביים, רטרוספקטיביים או מעורבים. מחקר נקרא פרוספקטיבי אם הוא מתוכנן ומתחיל לפני תקופת ההתרחשות שנחקרת. מחקר יוגדר רטרוספקטיבי אם האירועים שהוא חוקר התרחשו עוד לפני שהחל לאסוף את הנתונים שלהם (מכונה גם ניתוח פוסט-הוק).