מים בין-לאומיים
מים בין-לאומיים או מים חופשיים (בלטינית: mare liberum) הם אזורי מקווי מים הנמצאים מחוץ לגבול המים הטריטוריאליים של מדינה כלשהי, וכוללים שטחי אוקיינוסים, ימות ונהרות. כלי שיט המפליגים במים בינלאומיים נמצאים בדרך כלל בתחום השיפוט של הדגל הימי שאותו הם מניפים.
רעיון המים הבינלאומיים נוסח לראשונה על ידי המשפטן ההולנדי הוגו גרוטיוס (1583–1645), בספרו Mare Liberum שהתפרסם בשנת 1633[1]. על פי הצעתו, הים צריך להיות טריטוריה בינלאומית וכל אומות העולם יכולות לשוט בו ולסחור בו. רעיון זה של גרוטיוס בא על רקע היריבות העזה בין האימפריה הבריטית לבין האימפריה ההולנדית בשליטה על נתיבי הסחר הימי בעולם, יריבות שהובילה למלחמות הולנד-אנגליה במאה ה-17.
גרוטיוס: ”...על כן הים אינו יכול בכל צורה ואופן להפוך לרכושו הפרטי של מאן דהוא, כיוון שהטבע לא רק מתיר אלא מצווה על שימוש משותף בו.”
רעיון דומה אומץ בתחום החלל, ונקבע שמדינה אינה יכולה לטעון לבעלות על מרחב כלשהו בחלל או על כוכב.
קישורים חיצוניים
- מים בין-לאומיים, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ Hugo Grotius, Mare Liberum, Crossroads, 2007;5:102-111.
Text is available under the CC BY-SA 4.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.
