מיעוט המצוי
הגדרה הלכתית, למקרה בו האיסור הוא מועט אך מצוי / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
מיעוט המצוי הוא הגדרה הלכתית שנזכרה לראשונה בדברי הראשונים. משמעות הגדרה זו היא החלת חובת בדיקה על כלל הפריטים, מפני איסור כלשהו המצוי במיעוט ניכר מהם.
הדוגמה הבולטת לכלל הלכתי זה היא בדיקת ריאותיהן של כלל הבהמות מסירכא המטריפה את הבהמה, מחמת מיעוט מצוי של בהמות הסובלות ממחלה מטריפה זו. דוגמה נוספת שכיחה היא בדיקת פירות וירקות שמיעוט המצוי מהם נגוע בחרקים האסורים באכילה מהתורה, ומחייב את כל הפריטים ממינים אלו בבדיקה לשלילת הנגיעות בפרי או בירק הנאכל.