מישל נה
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
מישל נֶה (בצרפתית: Michel Ney; 10 בינואר 1769 - 7 בדצמבר 1815), דוכס אלכינגן, נסיך מוסקבה ומרשל של צרפת. נודע גם בכינוייו "אדום הראש" (Le Rougeaud) ו"האמיץ שבאמיצים" (Le Brave des braves). השתתף במלחמות המהפכה הצרפתית ובמלחמות נפוליאון.
עובדות מהירות לידה, הוצאה להורג ...
מישל נה | |
לידה |
10 בינואר 1769 סארלואי, ממלכת צרפת ממלכת צרפת |
---|---|
הוצאה להורג |
7 בדצמבר 1815 (בגיל 46) פריז, ממלכת צרפת ממלכת צרפת |
מקום קבורה | פר לשז (העשור של 1820) |
מדינה | צרפת |
כינוי |
"אדום הראש" (Le Rougeaud) "האמיץ שבאמיצים" (Le Brave des braves) |
בן או בת זוג | Aglaé Auguié |
צאצאים | Michel Louis Félix Ney, Edgar Ney, Napoléon Joseph Ney, Eugène Ney |
השתייכות |
|
תקופת הפעילות | 1787–1815 (כ־28 שנים) |
דרגה | מרשל של צרפת |
פעולות ומבצעים | |
מלחמות המהפכה הצרפתית, מלחמות נפוליאון. | |
עיטורים | |
| |
הנצחה | |
שמו חרוט בשער הניצחון. | |
סגירה
נה, חייל אמיץ ונמרץ, נודע כמי שעמד תמיד בראש חייליו. מעבר להיותו חם מזג (תכונה עליה זכה בכינויו Le Rougeaud) היה גם מפקד מוכשר, שהפגין ביצועים מעולים, אם כי לא בכל הקרבות אותם ניהל. מבקריו האשימו אותו בפזיזות. נה היה אחד המרשלים הראשונים שמונו על ידי נפוליאון, שהעריך מאוד את כישוריו.