מכונת לינוטייפ
מכונה לסדר דפוס / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
מכונת הלינוטייפ ממכנת את מלאכת סדר הדפוס. היא עושה זאת על ידי מקלדת, ומערכת שמייצרת שורת טקסט יצוקה ("גולם"), מנתך העופרת המשמש בדפוס.
הגולם משמש להדפסה או ליצירת סטריאוטיפ, ולאחריה הוא מותך חזרה, ליציקת גלמים לעבודה הבאה.
בסדר הידני שהיה נהוג לפני כן, יוצקים מראש מספר רב של גופנים עבור כל אות. את הגופנים מסדרים במגירה מיוחדת, בה יש תא עבור כל תו. בפעולת הסדר נוטלים מהמגירה אות אחרי אות, ומשרשרים אותן ב"מקל סדרים", המיועד לדבר. מקל הסדרים מכוון לאורך השורה הרצוי, לפי רוחב הטור בעיתון או בספר. כשהשורה "מתמלאת", כלומר לא נותר בה מספיק מקום למילה הבאה, יש "ליישר" אותה. פעולת היישור נעשית על ידי הוספת כפיסי רווח בין המילים בשורה, כך שסופי כל השורות מהווים קו מיושר אחיד. מקל הסדרים מכיל מספר שורות, בדרך כלל שלוש או ארבע, וכשהוא מתמלא, מעבירים את השורות המסודרות למסגרת מיוחדת, וממשיכים לסדר את השורות הבאות. אחרי ההגהה, השורות המסודרות מועברות למסגרת גדולה יותר, בפעולה המכונה "עימוד", לצד אלמנטים נוספים, כמו גלופות של תמונות ואיורים, מסגרות, כותרות, ועוד. בגמר ההדפסה, יש למיין את האותיות היצוקות בחזרה לתאיהן במגרת הסדר.
שיטת העבודה המבוססת על הלינוטייפ יעילה מן השיטה הידנית פי שישה או יותר, כלומר הספקו של סדר מיומן אחד המשתמש במכונה, דומה להספקם של שישה סדרים המשתמשים בשיטה הידנית. המכונה משתמשת בשטח עבודה בבית הדפוס שאינו עולה על השטח הנחוץ לכל אחד מהסדרים הללו, והשימוש במכונה החליף כמעט לחלוטין את הסדר הידני במספר תחומים, בעיקר בהדפסת ספרים ועיתונים. בייצור המוצר הסופי, כלומר העיתון או הספר, באות לידי ביטוי טכנולוגיות נוספות, למשל להדפסת תמונות, או סדר ידני להדפסת הכותרות, ובכל שלבי הדפוס מלבד שלב הסדר, אבל כמעט כל הדפסה שעיקרה היה טקסט, השתמשה בלינוטייפ, או בטכנולוגיות דומות, שמוכרות בשם הכללי "סדר מתכת חמה", כלומר סדר המשתמש ביציקה, לעומת הסדר המסורתי - "מתכת קרה".
מעמדה של הלינוטייפ בתעשיית הדפוס היה מרכזי ביותר החל מסוף המאה ה-19, ועד שנות ה-70 של המאה ה-20, תקופה של כמעט 80 שנה, ולמרות השינויים הטכנולוגיים הגדולים כמעט בכל התחומים בין 1890 ל-1970, מכונת הלינוטייפ נשארה ביסודה ללא שינוי: במשך השנים דברים השתכללו והשתפרו, אבל טכנאי מיומן המתחזק את המכונה של 1971, לא יתקשה לתחזק ולפתור כמעט כל תקלה במכונה של 1906, ואפילו במכונה של 1892 יוכל לטפל ללא קושי רב.
בשטח העיתונות, לפני הלינוטייפ, אורכם של עיתונים יומיים לא עלה על 8 עמודים, מגבלה שנעלמה עם תחילת השימוש במכונה. המכונה גם הוזילה משמעותית את מחירם של ספרים ועיתונים[1].