For faster navigation, this Iframe is preloading the Wikiwand page for מכללות אקדמיות בישראל.

מכללות אקדמיות בישראל

המכללות האקדמיות בישראל הן מוסדות להשכלה גבוהה. המכללות האקדמיות מוסמכות להעניק תארים אקדמיים, חוץ מתואר הדוקטור (תואר שלישי) המוענק על פי רוב על ידי אוניברסיטאות. חלקן מתמקד בתחום ספציפי מסוים. תחומי הלימוד במכללות האקדמיות מגוונים ומשתנים בהתאם לסוגי המכללות. במרבית המכללות הלימודים הם לתואר ראשון בלבד. המחקר במכללות האקדמיות מצומצם יחסית למחקר באוניברסיטאות. במילים אחרות, מכללות במהותן הן מוסדות לימוד, בעוד שאוניברסיטאות במהותן הן מוסדות מחקר ולימוד. בהתאם לחוק המועצה להשכלה גבוהה, מוסד ישראלי רשאי לתאר עצמו כמכללה אקדמית רק אם קיבל אישור לכך מהמועצה להשכלה גבוהה.

סוגי המכללות האקדמיות בישראל

  • מכללות אקדמיות מתוקצבות - מרבית המכללות האקדמיות הציבוריות הוקמו במהלך שנות ה-90 במטרה לתת מענה לביקושים הגדלים להשכלה גבוהה ולחסמים שהציבו האוניברסיטאות למבקשים לבוא בשעריהן (מתוך 42% זכאי תעודת בגרות הצליחו להתקבל לאוניברסיטאות 23% בלבד). בתחילת דרכן הוקמו חלק מהמכללות תחת חסות אקדמית של האוניברסיטאות (הלימודים התקיימו במכללה, אך התואר הוענק על ידי האוניברסיטה) ולכן נקראו אז "מכללות אזוריות", אך מאז שנת 2000 יצאו המכללות האזוריות בהדרגה לעצמאות אקדמית וכיום כולן מוגדרות "עצמאיות".
"המכללות האזוריות" היו בחזית מהפכת ההשכלה הגבוהה. הן הוקמו באזורים המוגדרים כ"פריפריה" (בגליל, על חוף הכנרת, בעמק יזרעאל ובנגב), ואיפשרו לאוכלוסיות מגוונות ללמוד ולרכוש תואר אקדמי. מכללות אלה נתמכות על ידי המדינה, ולכן שכר הלימוד בהן דומה לשכר הלימוד באוניברסיטאות, ובנוסף מוצע לסטודנטים מגוון של מלגות לימוד ומלגות קיום.
ועד ראשי המכללות האקדמיות הציבוריות (ור"מ), שהוקם ב-2006, הוא ארגון הגג של 21 המכללות המתוקצבות. במסגרתו פועלות המכללות האקדמיות לקידום המוסדות, פיתוחן האקדמי, מקיימות כנסים בנושאים שונים[1].
בכ-14 מכללות מופעלות מכינות קדם אקדמיות, המסייעות לתלמידים לפתח מיומנויות למידה אקדמיות המכשירות אותם לקראת לימודים אקדמיים.
בעשור השני של המאה ה-21 לומדים ב-21 מכללות אקדמיות ציבוריות כ-70 אלף סטודנטים, שהם כ-42% מהסטודנטים לתואר ראשון. שש מכללות מתמקדות בלימודי הנדסה וטכנולוגיה, מרבית המכללות הן דיספלינאריות ונלמדים בהן תחומים מגוונים כגון סיעוד, כלכלה וניהול, שירותי אנוש, מדעי המחשב, מדעי הטבע ועבודה סוציאלית[2].
  • מכללות אקדמיות שאינן מתוקצבות, המכונות גם מכללות פרטיות - המכללות הפרטיות מממנות את פעילותן משכר לימוד ולא מסיוע ממשלתי, וכתוצאה מכך, שכר הלימוד בהן גבוה יותר מאשר באוניברסיטאות ובמכללות המתוקצבות על ידי הממשלה. המכללות הפרטיות מתמקדות לרוב במסלולי לימוד מבוקשים, ובולטות בהן מגמות לכלכלה, ניהול, מדעי ההתנהגות, מדעי המחשב ומשפטים.
  • מכללות אקדמיות לחינוך - מכללות שתוקצבו היסטורית על ידי משרד החינוך, ושמצויות בתהליך מעבר לתקצוב הוועדה לתכנון ולתקצוב (ות"ת) של המועצה להשכלה גבוהה (נכון ל-2020, סמינר הקיבוצים ובית ברל השלימו את המעבר לתקצוב ות"ת). הן מלמדות הוראה במסלולים שונים ומעניקות אך ורק תארים בהוראה (B.Ed לתואר ראשון ו-M.Ed לתואר שני)[3][4].

מכללות בחוק

חוק המועצה להשכלה גבוהה, תשי"ח-1958 קובע כי:

"מכללה אקדמית" - היא מוסד העונה על הקריטריונים הבאים:
(1) מוסד להשכלה גבוהה, שאינו אוניברסיטה, שהוכר לפי סעיף 9 והוסמך להעניק לבוגריו תואר מוכר באחת או יותר מיחידותיו, או שניתנה לו תעודת היתר לפי סעיף 21א;
(2) מקיים לפחות מסלול אחד ללימודים אקדמיים באחריות אוניברסיטה, המורשית, באישור המועצה, להעניק לבוגר המוסד תואר מוכר, ואשר תוכנית הלימודים לתואר מתקיימת בו במלואה; מוסד כאמור רשאי לכלול בפעילותו גם מסלולים נוספים ללימודים אקדמיים באחריות אוניברסיטה כאמור, אם תוכנית הלימודים המתקיימת במסלולים אלה היא בהיקף של 75% לפחות מתוכנית הלימודים לתואר מוכר.

כאשר הוקמה מכללת יהודה ושומרון באריאל (לימים אוניברסיטת אריאל), התברר כי חוק המועצה להשכלה גבוהה לא חל על מוסדות שאינם בשטחי מדינת ישראל, ולכן הקים אלוף פיקוד המרכז את המועצה להשכלה גבוהה יהודה ושומרון (מל"ג יו"ש), המפקחת על המוסדות שבשטחי יהודה ושומרון.

רשימת המכללות בישראל

מוסדות להשכלה גבוהה שאינם אוניברסיטאיים ומעניקים תואר בוגר

מכללות אקדמיות

אלו המכללות האקדמיות הגדולות בישראל נכון לשנת התשפ"א: בהם לומדים כ-66 אלף סטודנטים. מתוך כ-84 אלף הלומדים במכללות האקדמיות.

מוסד מיקום שנת יסוד מספר סטודנטים לשנת התשפ"א[5] נשיא הערות
הקריה האקדמית אונו קריית אונו 1995 18,972 משה בן חורין בנוסף לקמפוס המרכזי בקריית אונו המכללה מפעילה קמפוסים בירושלים, בחיפה, בנתניה, קמפוס חרדי באור יהודה וקמפוס חרדי בירושלים
המסלול האקדמי המכללה למנהל ראשון לציון 1978 8,551 יורם רבין למכללה קמפוס חרדי בבני ברק
המרכז האקדמי פרס רחובות 2006 5,669 עמוס דרורי
המכללה האקדמית ספיר שער הנגב בצמוד לגבים 1963 4,717 שי פלדמן
המכללה האקדמית תל חי מועצה אזורית גליל עליון בסמוך לכפר גלעדי 1957 4,675 יוסי מקורי בשנת 2021 התמזגה המכללה להוראה אוהלו עם המכללה האקדמית תל-חי, והחל משנה זו למכללת תל-חי קמפוס נוסף בקצרין.
המכללה האקדמית תל אביב יפו יפו 1994 4,642 דרור ורמן
המרכז האקדמי רופין מועצה אזורית עמק חפר בסמוך לכפר מונש 1948 4,452 אביעד קליינברג
המכללה האקדמית עמק יזרעאל מועצה אזורית עמק יזרעאל בסמוך לתל עדשים 1965 4,186 יצחק הרפז
המכללה האקדמית אשקלון אשקלון 1967 4,092 חיים ברייברט
המכללה האקדמית נתניה נתניה 1994 3,530 יעקב הרט
המרכז האקדמי למשפט ועסקים רמת גן 1995 3,003 משה כהן אליה

מכללות אקדמיות מתוקצבות (שכר הלימוד מסובסד על ידי המדינה)

נקראות גם "מכללות ציבוריות".

מכללות אקדמיות שאינן-מתוקצבות

מוסדות להכשרת מורים המעניקים תואר בוגר בהוראה

מוסדות להכשרת מורים נקראו בעבר "סמינר למורים" או "סמינר למורים וגננות". במהלך השנים הפכו כולם (מלבד מוסדות חרדיים) לנותני תארים אקדמיים (B.Ed, M.Ed, M.Teach).

מכללות אלו מכשירות עובדי הוראה, מורים, מחנכים וגננות לגיל הרך, לחינוך המיוחד, לבית הספר היסודי ולבית הספר העל יסודי, וכן מורים לספורט, כל אחת על פי תוכניות הלימוד הנהוגות בה. תהליך ההכשרה מקנה ידע ומיומנויות בהוראה, מדגיש ומפתח מעורבות ומחויבות אישית בתהליך הלמידה ומקיים התנסות מורכבת בעבודה החינוכית. התהליך מטפח את ההכרה בדבר חשיבותו, מרכזיותו ותרומתו של המחנך והמורה לחברה הישראלית.

כחלק מהחובות לתואר תלמידי המכללות מחויבים בהתנסות מעשית בהוראה. חלק מהתנסות זו נעשית במהלך שנות הלימוד וחלקה כסטאג' עם סיום הלימודים.

חלק מהמכללות קיבלו היתר להעניק תואר שני, לרוב בחינוך.

מוסדות שקיבלו היתר

ההכרה וההסמכה להעניק תואר ראשון במקצועות אלה מותנית באישור המועצה להשכלה גבוהה:

  • המכללה האקדמית לישראל ברמת גן (לשעבר "המכללה לישראל" ושלוחת אוניברסיטת "Heriot Watt" אשר הופעלה על ידי מכללת רמת גן), קיבלה היתר לתוכנית ההשלמה לתואר ראשון בסיעוד לאחים/יות מוסמכים/ות ולתואר שני בייעוץ חינוכי ובמנהל מערכות בריאות.
  • המרכז האקדמי שלם - קיבל היתר לתואר ראשון דו-חוגי המשלב לימודים הומניסטיים עם התמחות בלימודי המזרח התיכון והאסלאם או בפילוסופיה ובהגות יהודית.
  • המכללה האקדמית גליל מערבי קיבלה היתר להעניק תואר ראשון במקצועות: ניהול - חד חוגי, כלכלה - חד חוגי, ניהול וכלכלה - דו חוגי, קרימינולוגיה, תיאטרון ושימור מבנים, החל בשנת הלימודים תש"ע-2010. בנוסף, מתקיימים גם מסלולים אקדמיים באחריות אוניברסיטת בר-אילן.
  • המוסד האקדמי נצרת (לשעבר "הקמפוס האקדמי מאר אליאס") קיבל התר לפתוח תוכנית לימודים לתואר ראשון בכימיה ותקשורת.
  • המכללה האקדמית להנדסה וטכנולוגיה אורט הרמלין, קיבלה היתר לתואר ראשון בהנדסה רפואית ובהנדסת מכונות.

מוסדות בחסות

מוסדות שמתנהלים בהם לימודים אקדמיים, אבל את כל התארים שאליהם לומדים באותו גוף, מעניק מוסד אקדמי אחר:

שדרוג ממכללה לאוניברסיטה

שתי מכללות קיבלו אישור להפוך ממכללה לאוניברסיטה:

מרכיב מרכזי באישור הוא פתיחת תוכניות לימוד לתואר דוקטור.

ראו גם

לקריאה נוספת

  • "אקדמיה בסביבה משתנה" - מדיניות ההשכלה הגבוהה של ישראל - דר' עמי וולנסקי

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

{{bottomLinkPreText}} {{bottomLinkText}}
מכללות אקדמיות בישראל
Listen to this article

This browser is not supported by Wikiwand :(
Wikiwand requires a browser with modern capabilities in order to provide you with the best reading experience.
Please download and use one of the following browsers:

This article was just edited, click to reload
This article has been deleted on Wikipedia (Why?)

Back to homepage

Please click Add in the dialog above
Please click Allow in the top-left corner,
then click Install Now in the dialog
Please click Open in the download dialog,
then click Install
Please click the "Downloads" icon in the Safari toolbar, open the first download in the list,
then click Install
{{::$root.activation.text}}

Install Wikiwand

Install on Chrome Install on Firefox
Don't forget to rate us

Tell your friends about Wikiwand!

Gmail Facebook Twitter Link

Enjoying Wikiwand?

Tell your friends and spread the love:
Share on Gmail Share on Facebook Share on Twitter Share on Buffer

Our magic isn't perfect

You can help our automatic cover photo selection by reporting an unsuitable photo.

This photo is visually disturbing This photo is not a good choice

Thank you for helping!


Your input will affect cover photo selection, along with input from other users.