מכתש אריסטרכוס
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
מכתש אריסטרכוס הוא מכתש בולט הנמצא בחלק הצפון-מערבי של צדו הנראה של הירח. הקואורדינטות הסֶלֶנוֹגרפיות של מכתש אריסטרכוס הן 23.7° צפון, ו-47.4° מערב. קוטרו 40 קילומטרים, ועומקו 3.7 קילומטרים. הוא נחשב לבהיר ביותר מבין התצורות הגדולות שעל פני הירח, כשהאלבדו שלו כמעט כפול מזה של מרבית פני הירח. המכתש בהיר מספיק על מנת להיראות בעין בלתי מזוינת, והוא מבהיק בטלסקופ גדול. קל לזהותו כאשר מרבית פני הירח מוארים באור הרך והחלש המוחזר מפני כדור הארץ.
מידע כללי | |
---|---|
סוג | מכתש פגיעה |
על שם | אריסטרכוס מסאמוס |
מגלה | יוהנס הווליוס |
תאריך גילוי | 1645 |
נתונים ומידות | |
קוטר | 40 ק"מ |
עומק | 3.7 ק"מ |
מיקום | |
מיקום | LQ10 |
גוף שמיימי | הירח |
קואורדינטות | 23°44′N 47°29′W |
המכתש שוכן בקצה הדרום-מזרחי של רמת אריסטרכוס, אזור מורם המכיל כמה תצורות געשיות, כדוגמת ערוצים מתפתלים (שנוצרו מזרימת לבה). אזור זה ידוע גם בשל המספר הרב של דיווחים על תופעות ירח זמניות,[1] כמו גם פליטות של גז רדון כפי שנמדדו על ידי הגשושית "לונר פרוספקטור" (Lunar Prospector).
המכתש קרוי על שם האסטרונום היווני אריסטרכוס מסאמוס. את השם העניק משרטט המפות האיטלקי ג'ובאני בטיסטה ריצ'ולי (Giovanni Battista Riccioli). בספרו משנת 1651, Almagestum novum ("האלמגסט החדש"), הוא העניק לתצורות בצורת כתמים טלסקופיים (שמאוחר יותר כונו מכתשי פגיעה) אפונימים של אסטרונומים ופילוסופים ידועים. על אף ששם זה למכתש היה מקובל מאוד הוא לא הפך לשם תקני בינלאומי רשמי עד ההצבעה באספה הכללית של האיגוד האסטרונומי הבינלאומי (IAU) ב-1935.[2]