מלחמת האזרחים של יוליוס קיסר התחוללה בתקופת הרפובליקה הרומית המאוחרת בין ינואר 49 לפנה"ס למרץ 45 לפנה"ס. בדומה למלחמות אזרחים קודמות בשלהי תקופת הרפובליקה ברומא, גם במקרה זה ניצבו האופטימאטים, תומכי הסנאט והמסורת, נגד שאיפות השינוי שאותן ייצג גאיוס יוליוס קיסר שנתמך על ידי הפופולרים.
עובדות מהירות תאריכי הסכסוך, מלחמה לפני ...
מלחמת האזרחים של יוליוס קיסר |
מערכה: מלחמות האזרחים ברפובליקה הרומית |
תאריכי הסכסוך |
10 בינואר 49 לפנה"ס – 17 במרץ 45 לפנה"ס (4 שנים ו־9 שבועות) |
---|
מלחמה לפני |
קשר קטילינה |
---|
מלחמה אחרי |
מלחמת אזרחים של מתנקשי יוליוס קיסר |
---|
מקום |
הרפובליקה הרומית, בעיקר בחצי האי האפניני, היספניה, חצי האי הבלקני, מצרים, אפריקה |
---|
עילה |
דרישת הסנאט מקיסר לוותר על הפיקוד על צבאו |
---|
תוצאה |
ניצחונו של יוליוס קיסר |
---|
שינויים בטריטוריות |
ללא שינויים טריטוריאליים גדולים, מלבד נומידיה שהפכה לפרובינקיה רומית |
---|
הצדדים הלוחמים |
---|
|
|
---|
מפקדים |
---|
|
49 לפנה"ס - 48 לפנה"ס:
בעלי ברית:
- יובה הראשון, מלך נומידיה
- דיוטארוס, מלך גלאטיה
מתנגדים נוספים ליוליוס קיסר:
|
---|
כוחות |
---|
בתחילת המלחמה
אביב- קיץ 49 לפנה"ס
- 3 לגיונות (כוח הפלישה לאפריקה)
- לגיון בסרדיניה
- 3 לגיונות במאסיליה
- 6 לגיונות, 6,900 פרשים ו6,000 רגלים מחיל העזר בצבא הפלישה לספרד
אביב - קיץ 48 לפנה"ס
סתיו 48 - 47 לפנה"ס
46 לפנה"ס
45 לפנה"ס |
בתחילת המלחמה
אביב-קיץ 49 לפנה"ס
- 3 לגיונות בצפון איטליה
- 7 לגיונות בספרד ועוד 80 קוהורטות בחיל העזר (כ-28,000 - 30,000 לגיונרים וכ-30,000 - 35,000 רגלים בחיל העזר), 5,000 פרשים
אביב - קיץ 48 לפנה"ס
46 לפנה"ס
45 לפנה"ס
|
---|
אבדות |
---|
|
|
|
|
|
סגירה
מידע נוסף כרונולוגיה של מלחמת האזרחים, תאריך ...
כרונולוגיה של מלחמת האזרחים[1] |
תאריך |
אירועים |
ינואר 49 לפנה"ס |
- יוליוס קיסר חוצה את הרוביקון וכובש את ארימינום, את אנקונה ואת ארטיום, ועולה על רומא בשני ראשים: האחד לאורך חוף הים האדריאטי והשני דרך פנים הארץ. פומפיוס מבין מיד כי לא יוכל להגן על רומא ומחליט לעזוב את איטליה ולהתארגן לקרב בים בעזרת בני חסותו הנאמנים במזרח. רבים מהסנאטורים נסוגים עמו.
|
פברואר 49 |
- קיסר משתלט על פיקנום, האזור שבו גדל פומפיוס, ומכניע את קורפינום בה התבצרו נאמניו של פומפיוס בפיקודו של לוקיוס דומיטיוס אהנובארבוס.
|
אפריל 49 |
|
19 באפריל 49 |
- קיסר מגיע למאסיליה (מרסיי המודרנית) ומתחיל לצור על העיר; הוא מפקיד את המצור בידי גאיוס טרבוניוס וממהר לספרד.
|
אוגוסט 49 |
- בקרב שנערך באילרדה (בספרד) מביס קיסר את צבאות לוקיוס אפרניוס ומרקוס פטריוס. ברומא, אמיליוס לפידוס מכנס את אספת העם ברומא ומקבל רשות מיוחדת למנות את קיסר דיקטטור בעל סמכות לכנס אספת בחירות. לאחר הניצחון באילרדה יוצא קיסר לרומא, אך בדרך נאלץ לטפל במרידת חיילים במחנהו.
|
נובמבר-דצמבר 49 |
- קיסר שב לרומא שם מונה לדיקטטור. לאחר אחד עשר ימים פרש מן הדיקטטורה ונבחר קונסול לשנת 49. הוא מטפל בבעיית החובות, אספקת התבואה ובעניינים נוספים. לידיו מגיעות ידיעות מן החזית בדבר תבוסתם של דולאבלה ואנטוניוס על ידי הצי של פומפיוס, ונפילת קוריו באפריקה. פומפיוס החל מגייס צבא אדיר ביוון לקראת המערכה הסופית נגדו. קיסר ממהר ליוון, להתמודד עם פומפיוס.
|
יולי 48 |
- בקרב דיראכיום (כיום דורס, אלבניה) ידו של פומפיוס על העליונה.
|
אוגוסט 48 |
|
ספטמבר 48 |
- קיסר רודף אחר שרידי צבאו של פומפיוס במזרח; מתמנה לדיקטטור בשנית.
|
אוקטובר 48 |
- קיסר מגיע לחופי אלכסנדריה עם 35 אוניות, 3,200 חיילים ו-800 פרשים. מצא עצמו מעורב במלחמות השושלתיות על כס מלכות מצרים, והכריע לטובת קלאופטרה, עמה ניהל רומן שהביא ללידת בנו קיסריון.
|
2 באוגוסט 47 |
|
21 בספטמבר 47 |
- קיסר שב לאיטליה ונוחת בטארנטום (כיום טארנטו).
|
אפריל 46 |
- קיסר מנצח את צבאות הרפובליקנים בקרב תאפסוס בצפון אפריקה. קאטו, שצידד בפומפיוס, והתבצר באוטיקה מתאבד לשמע המפלה. בניו של פומפיוס, גנאיוס (אנ') וסקסטוס, מצליחים להימלט לספרד ומקימים שם את מרכז ההתנגדות האחרון לקיסר. לאחר שהייה קצרה באיטליה, קיסר יוצא מהר לספרד.
|
17 במרס 45 |
|
אוקטובר 45 |
- קיסר חוזר לרומא ומתמנה דיקטטור לכל ימי חייו.
|
15 במרס 44 |
|
סגירה
המלחמה החלה בסדרה של ניצחונות בזק של יוליוס קיסר שהצליח להכניע את צבאות האופטימאטים כמעט ללא שפיכות דמים בעזרת שימוש נבון בתעמולה ובמדיניות פשרנית. יחידות שלמות ערקו משורות האופטימאטים, נכנעו ורבות מהן אפילו עברו לשרת תחת דגלו. בהמשך, נתקל יוליוס קיסר בהתנגדות עיקשת של האופטימאטים ונלחם במספר קרבות שבהם נהרגו כמה עשרות אלפי חיילים.
מלחמת אזרחים זו הייתה אחד העימותים המזוינים הגדולים בתולדותיה של הרפובליקה הרומית המאוחרת. היא התפשטה לכל רוחבה ואורכה של הרפובליקה. המלחמה הסתיימה בניצחונו של יוליוס קיסר, אך רציחתו שנה לאחר סיום המלחמה, מנעה ממנו את האפשרות לבסס את שלטונו. הניצחון הסופי על האופטימאטים התרחש רק כמה שנים מאוחר יותר בקרב פיליפי שבו ניצחו חברי הטריומווירט השני את רוצחיו של יוליוס קיסר.
בסופו של דבר הייתה מלחמה זו אחד השלבים החשובים בחורבנו של המשטר הרפובליקני ברומא. כמה עשרות שנים לאחר מכן כונן משטר הפרינקיפט על ידי אוגוסטוס ברומא העתיקה והסתימה תקופת הרפובליקה והתחילה התקופה הקיסרית בתולדותיה של רומא כשבמקום משטר נבחר שלט ברומא אדם יחיד.