מלחמת הירושה הספרדית

ויקיפדיה האנציקלופדיה החופשית

מלחמת הירושה הספרדית (17011714) הייתה מלחמה אירופית שפרצה ב-1701 לאחר מותו של המלך הספרדי האחרון מבית הבסבורג, קרלוס השני. קרלוס הוריש את כל שטחו לפליפה, דוכס אנז'וּ (פליפה החמישי), נכדו של לואי הארבעה עשר, מלך צרפת. המלחמה התנהלה בשלבים, כשקיסר הקיסרות הרומית הקדושה לאופולד הראשון נאבק להגן על תביעת שושלתו לכס המלך בספרד. בעוד לואי ה-14 החל להרחיב את שטחו באגרסיביות, מדינות אירופיות אחרות (בעיקר ממלכת אנגליה והרפובליקה ההולנדית) נכנסו למלחמה לצד הקיסרות הרומית הקדושה בהתנגדות להתרחבות הצרפתית (ובמקרה של האנגלים, לשמור על הירושה הפרוטסטנטית). מדינות אחרות הצטרפו לקואליציה נגד צרפת וספרד במטרה להשיג שטחים חדשים ולהגן על שטחן הקיים. המלחמה ניטשה לא רק באירופה אלא גם בצפון אמריקה, ששם היא ידועה כמלחמת המלכה אן.

Quick facts: תאריכי הסכסוך, מקום, תוצאה, שינויים בטריט...
מלחמת הירושה הספרדית
קרב ראמיאי, 23 במאי 1706
קרב ראמיאי, 23 במאי 1706
תאריכי הסכסוך נובמבר 17011714 (כ־12 שנים)
מקום ספרד ומערב-מרכז אירופה, בעיקר ארצות השפלה
תוצאה הותר לפליפה החמישי למלוך על ספרד, שהפסידה את מעמדה כמעצמה;
סוף המלחמות נגד ההגמוניה הצרפתית באירופה
שינויים בטריטוריות ראו הפסקה תוצאות המלחמה
הצדדים הלוחמים
מפקדים
Close

המלחמה התמשכה יותר מעשור והסתיימה בהסכם אוטרכט (1713) ובהסכם רשטאט (1714). בסוף המלחמה, הוסיף פליפה החמישי למלוך בספרד אך קיבל על עצמו להימנע מאיחוד עם צרפת. אוסטריה השיגה את רוב שטחיה של ספרד באיטליה ובארצות השפלה הדרומיות. בנוסף, תמה ההגמוניה הצרפתית באירופה היבשתית, ורעיון מאזן הכוחות הפך למושג מרכזי ביחסים הבינלאומיים בזכות אזכורו בהסכם אוטרכט.