ממלכת ישראל
הממלכה העברית שהייתה בצפון ארץ-ישראל, בתקופת המקרא / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
ממלכת ישראל הוא שמה המקובל כיום של ממלכה שהתקיימה בחלקים מארץ ישראל בתחילת האלף הראשון לפני הספירה, במשך כמאתיים שנים (מ-928 לפנה"ס ועד 722 לפנה"ס) לפי הכרונולוגיה המקובלת. ממלכת ישראל הייתה הצפונית מבין שתי הממלכות העבריות שהתקיימו בימי בית ראשון. על-פי המקרא, תושבי ממלכת ישראל היו בעיקר מבני עשרת השבטים.
ערך זה עוסק בממלכה הצפונית בארץ ישראל בזמן הבית הראשון. אם התכוונתם לממלכה מקראית בה היו מאוגדים כל שבטי ישראל, ראו ממלכת ישראל המאוחדת; או התכוונתם למחתרת של יוצאי הלח"י, ראו מלכות ישראל.
עובדות מהירות ממשל, משטר ...
ממלכת ישראל בירוק כהה | |
ממשל | |
---|---|
משטר | מונרכיה |
ראש מדינה | מלך ישראל |
מלך ישראל | ירבעם בן נבט |
שפה נפוצה | עברית מקראית |
עיר בירה | שכם, תרצה, שומרון, יזרעאל (בירת חורף) |
גאוגרפיה | |
יבשת | אסיה |
היסטוריה | |
תאריכי הקמה | 930 לפנה״ס? |
פירוק | חורבן שומרון בידי אשור |
תאריך | 722 לפנה"ס או 720 לפנה"ס בהיסטוריוגרפיה האקדמית (ולמסורת ב-575 לפנה"ס) |
ישות קודמת | ממלכת ישראל המאוחדת |
ישות יורשת | האימפריה האשורית |
שליטים בולטים |
|
דמוגרפיה | |
דת | הדת הישראלית הקדומה |
סגירה
בתנ"ך מוזכרת ממלכת ישראל בשמות שומרון ואפרים. השם "שומרון" לממלכה נפוץ גם בתעודות חוץ מקראיות, ומשקף כנראה את הנוהג לקרוא ממלכה על שם בירתה.[1] בתעודות מאשור ומארם מכונה הממלכה "בית עמרי", גם לאחר ששושלת בית עמרי נפלה.