מנגנון זרימה נגדית
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
מנגנון זרימה נגדית הוא עקרון הנדסי המתאר את אופן שחלוף החומרים, או מעבר החום, בין שני חומרים זורמים (בדרך כלל נוזלים), מופרדים, אך בעלי גבול משותף. במנגנון הזרימה הנגדי, הנוזלים זורמים בכיוון נגדי זה לזה, ויוצרים הפרש ריכוזים או הפרש חום קבוע ואחיד לאורך הזרימה.
בתנאים מסוימים המערכת הבנויה על פי עיקרון זה יכולה להעביר קרוב ל-100% מהחום או מהחומר מהנוזל הראשון לשני.
לדוגמה, בזימי דגים יש מנגנון זרימה נגדית, בו הדם בנימים המגיע לצורך ספיגת החמצן מקרומי הזימים, זורם לאורך הנימים ספוגי החמצן. לכל אורך הזרימה מתבצעת העברת חמצן מהזימים הספוגים לזימים הסופגים[1].
המנגנון נפוץ בטבע במגוון שימושים, ויש הבונים מערכות תעשייתיות על פי עיקרון זה.