מסה מולרית
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
בכימיה, מסה מולרית של תרכובת כימית מוגדרת כמסת התרכובת חלקי כמות החומר ביחידות של מול, ומסומנת באות M. המסה המולרית מייצגת ממוצע של החלקיקים המרכיבים את התרכובת, שלעיתים קרובות אינה אחידה עקב הימצאות איזוטופים. לרוב, המסה המולרית מחושבת באמצעות שימוש במשקל האטומי התקני, שלוקח בחשבון את שכיחות האיזוטופים על פני כדור הארץ. בכדי להמיר בין מסה של חומר לכמותו, ניתן להשתמש במסה המולרית.
מסה מולרית הוא גודל אינטנסיבי, שלא תלוי בגודל הדגימה. במערכת היחידות הבינלאומית, היחידה שבה נמדד מסה מולרית הוא קילוגרם\מול, אך מסיבות היסטוריות מסה מולרית כמעט תמיד מיוצגת ביחידות של גרם\מול (g/mol).
מול הוגדר כך שהמסה המולרית של תרכובת, ביחידות גרם\מול, תהיה שווה למסה הממוצעת של מולקולה אחת, בדלטון. לכן, לדוגמה, המסה הממוצעת של מולקולת מים היא בערך 18.0153 דלטון, והמסה המולרית היא בקירוב 18.0153 גרם\מול. ליסודות כימיים שלא קיימים כאטומים בודדים, כמו פחמן, המסה המולרית מחושבת באמצעות חלוקת מספר המולים במספר האטומים. לכן, לדוגמה, המסה המולרית של ברזל היא בקירוב 55.845 גרם\מול.
מאז 1971, מערכת היחידות הבינלאומית הגדירה את כמות החומר כממד נפרד. עד שנת 2019 מול הוגדר ככמות החומר שמורכבת ממספר החלקיקים שיש ב-12 גרם של פחמן-12. לכן, בהגדרה, במהלך תקופה זו, המסה המולרית של פחמן-12 הייתה בדיוק 12 גרם\מול. מאז 2019 הגדרת המול היא כמות החומר שבה יש מספר מסוים של חלקיקים - מספר אבוגדרו, 6.02214076×1023. המסה המולרית של תרכובת ביחידות גרם\מול שווה למסה של מספר המולקולות בתרכובת בגרמים.