מַסֶּכֶת כָּרֵתוֹת היא המסכת השביעית בסדר קדשים, במשנה ובתלמוד הבבלי. הנושא המרכזי במסכת הוא קרבנות החובה של היחיד: חטאת ואשם. שם המסכת הוא ריבוי של כרת, עונש בידי שמיים שקבעה התורה על העושה במזיד עבירות חמורות במיוחד. העושה את העבירות הללו בשוגג חייב להביא למקדש קרבן חטאת, והמשנה מגדירה את כללי חיובו של החוטא בשגגה.

בתלמוד הבבלי יש למסכת זו 27 דפים. בדף ו, אגב הדיון על האיסור להכין קטורת לשימוש עצמי, מופיע "סדר פיטום הקטורת" הנאמר כל יום בתפילה.

מיקומה של המסכת בסדר קדשים

לפי הקדמתו של הרמב"ם למשנה, הטעם שמסכת זו הובאה בסדר קודשים הוא שבה מפורטות כל העבירות שחייבים על זדונם (עשייתם בזדון) כרת ושגגתם (עשייתם בשוגג) חטאת וכל העניינים הנלווים להם. וקורבן חטאת הוא מענייני המקדש.

פרקי המסכת

1. שְׁלֹשִׁים וָשֵׁשׁ (שבע משניות^[1]) - פירוט ל"ו העבירות שהעושה אותן במזיד חייב כרת, ובשוגג חייב חטאת. דיני קרבן היולדת.
2. אַרְבָּעָה מְחֻסְרֵי כִפּוּרִים (שש משניות) - הטמאים המביאים קרבן להשלמת טהרתם. דיני אשם שפחה חרופה.
3. אָמְרוּ לוֹ (עשר משניות) - מספר הקרבנות בהן מתחייב העושה סדרת חטאים.
4. סָפֵק אָכַל חֵלֶב (שלוש משניות) - דיני אשם תלוי ומי שספק בידו אם עשה עבירה.
5. דַּם שְׁחִיטָה (שמונה משניות) - הלכות איסור אכילת דם והלכות אשם מעילות.
6. הַמֵּבִיא אָשָׁם (תשע משניות) - המביא קרבן ואחר כך התברר שלא חטא, האם כפרת יום הכיפורים פוטרת מהבאת קרבן, ועוד.

בסה"כ יש במסכת 43 משניות.