מסננת מולקולרית
חומר עם נקבוביות (חורים קטנים מאוד) בגודל אחיד / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
מסננת מולקולרית היא חומר עם נקבוביות (חורים קטנים מאוד) בגודל אחיד. קוטרי הנקבוביות הללו דומים בגודלם למולקולות קטנות, ולכן מולקולות גדולות אינן יכולות להיכנס או להיספג, בעוד שמולקולות קטנות יותר יכולות. כאשר תערובת של מולקולות נודדת דרך המצע הנייח של חומר נקבובי וחצי מוצק המכונה מסננת (או מטריקס), המרכיבים בעלי המשקל המולקולרי הגבוה ביותר (אשר אינם מסוגלים לעבור דרך הנקבוביות המולקולריות) עוזבים את המצע קודם, ולאחריהם מולקולות קטנות יותר ויותר. כמה מסננות מולקולריות משמשות בכרומטוגרפיה, טכניקת הפרדה שממיינת מולקולות על בסיס גודלן. מסננים מולקולריים אחרים משמשים כסופחי לחות (דוגמאות מסוימות כוללות פחם פעיל וסיליקה ג'ל).[1]
הקוטר של מסננת מולקולרית נמדד ב- אנגסטרום (Å) או בנאנומטרים (nm). על פי סימון IUPAC, לחומרים מיקרופוריים יש קוטר נקבוביות של פחות מ-2 ננומטר (20 אנגסטרום) וחומרים מקרופוריים הם בעלי קוטר נקבוביות של יותר מ-50 ננומטר (500 Å); חומרים מזופוריים נמצאים אפוא באמצע עם קוטר נקבוביות בין 2 ל-50 ננומטר (20–500 Å).[2]