מעבר נוגה על פני השמש
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
מעבר נוגה על פני השמש (או הטרנזיט של נוגה על פני השמש) מתרחש כאשר כוכב הלכת נוגה עובר בין כדור הארץ והשמש. במעבר זה, כוכב הלכת נוגה מכסה חלק קטן מפני השמש כפי שהם נצפים מכדור הארץ. נוגה נראה במהלך המעבר כדיסקה אפלה קטנה, אשר נעה על פני השמש. משכו של המעבר הוא כמספר שעות - המעבר שאירע בשנת 2004 נמשך כשש שעות[1]. במובנים רבים, מעבר נוגה על פני השמש דומה לליקוי חמה: המשותף לשניהם הוא התלכדות של גוף שמימי כלשהו עם הקו שבין כדור הארץ לשמש. אולם, להבדיל מליקוי חמה, בו הירח מסתיר חלק ניכר מפני השמש, במעבר זה רק חלק זעום מפני השמש מוסתר על ידי נוגה. על אף שקוטרו של נוגה גדול פי ארבעה מזה של הירח, הוא מרוחק יותר מכדור הארץ, ועל כן גודלו הנראה קטן יותר. לפני עידן הלוויינים ומחקר החלל, נעזרו מדענים בתצפיות במעבר נוגה על פני השמש ובשיטת הפרלקסה כדי לחשב את מרחק כדור הארץ מהשמש.
מעברי נוגה על פני השמש הם בין התופעות האסטרונומיות הניתנות לחיזוי הנדירות ביותר. המעברים מתרחשים בזוגות, כשבין כל זוג מעברים מפרידות שמונה שנים. בין שני זוגות יש רווח של 121.5 או 105.5 שנים. משך המחזור הכולל הוא 243 שנים. המעבר הקודם למעבר שהתרחש בשנת 2004 היה בשנים 1874 ו-1882. המעבר שאחריו, התרחש ב-6 ביוני 2012. המעבר התחיל עוד לפני הזריחה מישראל והיה באמצעו בשעת הזריחה בישראל. הצפייה התאפשרה מישראל מהזריחה ועד כשעתיים לאחריה.
לשם צפייה במעבר נוגה על פני השמש יש להצטייד באמצעי בטיחות להגנת העין. צפייה בשמש בעין בלתי מזוינת עלולה לגרום לנזק חמור וקבוע עד עיוורון.