מצב החירום בקפריסין
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
מצב החירום בקפריסין (ביוונית: Απελευθερωτικός Αγώνας της Κύπρου – המאבק לשחרור קפריסין; באנגלית: Cyprus Emergency[hebrew 1]) היה סכסוך בקפריסין הבריטית, שהתרחש בין השנים 1955–1959.[2][5][6]
רחוב בניקוסיה בזמן הקרב בבית החולים ניקוסיה, 1956 | |||||||||||||||||||||
תאריכים | 1 באפריל 1955 – 19 בפברואר 1959 (3 שנים) | ||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
מקום | קפריסין הבריטית | ||||||||||||||||||||
עילה |
היעדר ההשקעה הבריטית בקפריסין מספר הצעות לא מוצלחות של יוון למסור את קפריסין תמורת ויתורים צבאיים | ||||||||||||||||||||
תוצאה |
| ||||||||||||||||||||
|
ארגון אאוקה (ארגון לאומי של לוחמים קפריסאים), ארגון גרילה ימני קפריסאי יווני לאומני,[3][7] החל במערכה מזוינת לתמיכה בסיום השלטון הקולוניאלי הבריטי ובאיחוד בין קפריסין ויוון (אנוסיס) בשנת 1955. את ההתנגדות לאיחוד הוביל ארגון של קפריסאים טורקים, שנקרא ארגון ההתנגדות הטורקי, יחד עם הצבא הבריטי בקפריסין. מצב החירום הסתיים בשנת 1959, עם חתימת הסכמי ציריך ולונדון, שקבעו כי קפריסין תהיה מדינה עצמאית שאינה מחולקת ונפרדת מיוון.