מצודת שושלת הו
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
מצודת שושלת הו (וייטנאמית Thành nhà Hồ) היא מצודה השוכנת בצפונה של וייטנאם, ואשר נבנתה בתקופת שושלת הו (Nhà Hồ), בסוף המאה ה-14. המצודה הוקמה בלב מישור רחב ידיים, בהתאם לעקרונות הפנג שואי והנאו-קונפוציאניזם שהתפשט אותה עת ברחבי דרום-מזרח אסיה. היא ניצבת על ציר המחבר בין הרי טואונג סון מצפון-מערב עם הר דום סון מדרום-מזרח לה, בין נהרות מא ובואו, ומתקשרת עם נופה. המצודה שימשה כבירת המדינה בין השנים 1397 ו-1407 ולאחר מכן הייתה למעוז פוליטי, תרבותי וצבאי, עד שננטשה ב-1591. היא הוכרזה כאתר מורשת עולמית בשנת 2011.
עובדות מהירות אתר מורשת עולמית, שטח האתר ...
אתר מורשת עולמית | |||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|
| |||||||
מידע כללי | |||||||
סוג | אזור מוגן, מבצר | ||||||
מדינה | וייטנאם | ||||||
מידות | |||||||
שטח | 155.5 הקטאר | ||||||
קואורדינטות | 20°04′41″N 105°36′17″E | ||||||
(למפת וייטנאם מוגדלת) (למפת וייטנאם רגילה) | |||||||
סגירה