מצר מקקלור
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| תמונת לוויין של המצר הממוקם למטה בצדה השמאלי, מתחת לאיים (ממזרח למערב): מלוויל (במרכז התמונה), אגלינטון והנסיך פטריק | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מיקום |
הטריטוריות הצפון-מערביות; הארכיפלג הארקטי הקנדי באוקיינוס הארקטי |
| מקשר | ים בופור לוויקונט מלוויל סאונד (או להמשכה של תעלת פארי) |
| מפריד | בין האי בנקס לבין איי המלכה אליזבת |
| סוג |
מצר ים  |
| מידות | |
| אורך | כ-300 ק"מ |
| מידע נוסף | |
| מדינות באגן הניקוז |
 קנדה |
| קואורדינטות | 74°50′0″N 118°5′0″W / 74.83333°N 118.08333°W |
|
| |
  | |
מצר מקקלור (באנגלית: McClure Strait או M'Clure Strait) הוא מצר ים באוקיינוס הקרח הצפוני בחלקן הצפוני של הטריטוריות הצפון-מערביות הקנדיות, המפריד בין האי בנקס מדרום, לבין אי הנסיך פטריק, אגלינטון[1] ומלוויל (שלושת האיים שהם חלק מאיי המלכה אליזבת) מצפון, ומחבר את ים בופור ממערב עם ויקונט מלוויל סאונד (Viscount Melville Sound) ממזרח. המצר הוא למעשה המשכה הצפון-מערבי של תעלת פארי.
רוחבו של המצר במעבר המזרחי הוא 120 ק"מ, עומקו מגיע ליותר מ-400 מטרים, ואורכו – 275 ק"מ.[2]
המצר הוא אחד המעברים במעבר הצפון-מערבי והוא רווי באופן כרוני בקרח ים (Sea ice). ב-1969 נתקעה בו מכלית נפט אמריקאית "מנהטן", שחולצה על ידי שוברת קרח קנדית והשלימה את חציית המעבר דרך נתיב דרומי חלופי (מצר הנסיך מוויילס).[3] באוגוסט 2007 הפך לראשונה לנקי מקרח כתוצאה מההתחממות העולמית.[4]
המצר קרוי על שמו של חוקר אירי של האזור הארקטי בצי המלכותי הבריטי, רוברט מקקלור (Robert McClure; 1807–1873), שהיה הראשון לצלוח את המעבר הצפון-מערבי על גבי אונייה ומזחלת.
Text is available under the CC BY-SA 4.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.
