מקדש השמש בקונארק
מקדש סוריה מהמאה ה-13 ואתר מורשת עולמית של אונסק"ו בהודו / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
מקדש השמש בקונארק (באורייה: କୋଣାର୍କ ସୂର୍ଯ୍ୟ ମନ୍ଦିର) הוא מקדש מהמאה ה-13 לספירה (שנת 1250) בקונארק (אנ'), כ-35 קילומטרים צפונית-מזרחית לפורי על קו החוף של אודישה בהודו.[1][2] המקדש מיוחס למלך נראסימאדבה הראשון משושלת גנגה המזרחית בסביבות 1250 לספירה.
המבנה המרכזי של מקדש השמש | |||||||||
אתר מורשת עולמית | |||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| |||||||||
מידע כללי | |||||||||
סוג | מקדש | ||||||||
כתובת | קונארק | ||||||||
מיקום | קונארק, אודישה, הודו | ||||||||
מדינה | הודו הודו | ||||||||
זרם | הינדואיזם | ||||||||
הקמה ובנייה | |||||||||
תקופת הבנייה | ?–1250 | ||||||||
תאריך פתיחה רשמי | המאה ה־13 | ||||||||
סגנון אדריכלי | קלינגה | ||||||||
מידות | |||||||||
גובה | 39 מטרים מטר | ||||||||
שטח | 10.62 הקטאר | ||||||||
קואורדינטות | 19°53′15″N 86°05′41″E | ||||||||
konark | |||||||||
(למפת הודו מוגדלת) (למפת הודו רגילה) | |||||||||
המבנה מוקדש לאל השמש ההינדי סוריה, ומה שנותר ממתחם המקדש נראה כמרכבה בגובה 30 מטר עם גלגלים וסוסים עצומים, כולם מגולפים באבן. במקור היה גובהו של המקדש מעל ל-60 מטרים,[1] אבל רוב המקדש נהרס, בפרט מגדל השיקרה (אנ')[hebrew 1] הגדול מעל קודש הקודשים. בתקופה מסוימת הוא היה הרבה יותר גבוה מהמנדפה (אנ')[hebrew 2] שנותרה. המבנים והאלמנטים ששרדו מפורסמים בזכות יצירות האומנות המורכבות שלהם, האיקונוגרפיה והנושאים שלהן, כולל סצנות קאמה (אנ') (תשוקה) ומאיתונה (אנ')[hebrew 3] ארוטיות. המקדש, הקרוי גם "סוריה דוולייה", הוא דוגמה קלאסית של סגנון אדריכלות של אודישה המכונה אדריכלות קלינגה (אנ').[1]
הסיבה להרס מקדש קונארק אינה ברורה ועדיין נותרה מקור למחלוקת. התאוריות נעות בין נזק טבעי לחורבן מכוון של המקדש במהלך מסעות הכיבושים של צבאות מוסלמים שהתרחשו מספר פעמים בין המאות ה-15 וה-17.[1] מקדש זה נקרא בדיווחים של המלחים האירופאים "הפגודה השחורה" כבר בשנת 1676 מכיוון שנראה כמגדל רב מפלסי גדול שנראה שחור. באופן דומה, נקרא מקדש ג'אגנאת (אנ') בפורי "הפגודה הלבנה". שני המקדשים שימשו כנקודות ציון חשובות עבור המלחים במפרץ בנגל.[3] המקדש שקיים היום שוחזר בחלקו על ידי מאמצי השימור של צוותים ארכאולוגיים מתקופת הודו תחת שלטון בריטניה. האתר הוכרז כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו בשנת 1984,[1][2] הוא נותר אתר עלייה לרגל גדול עבור ההינדים, שמתכנסים כאן מדי שנה לקראת "צ'נדרבהאגה מלה" בסביבות חודש פברואר.
תבליט של פרט ממקדש השמש בקונארק מאויר בצד האחורי של שטר של 10 רופי הודי כדי לסמן את חשיבותו למורשת התרבות ההודית.[4]