מרדכי לבנון (צייר)
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
לידה |
7 בפברואר 1901 ![]() |
---|---|
פטירה |
20 באוקטובר 1968 (בגיל 67) ![]() |
מקום קבורה |
הר המנוחות ![]() |
פרסים והוקרה |
פרס דיזנגוף לאמנות הציור והפיסול (1940, 1961) פרס הרמן שטרוק (1957) ![]() |
![]() ![]() |
מרדכי לבנון (וַיְיס) (7 בפברואר 1901 – כ"ח בתשרי תשכ"ט, 20 באוקטובר 1968) היה מחשובי ציירי הנוף הישראלים. זוכה פרס דיזנגוף לשנת 1940 ו-1961.
ביוגרפיה
לבנון נולד בשם מרדכי וַיְיס בכפר ליד העיר נאג'ווארד שבטרנסילבניה, האימפריה האוסטרו-הונגרית (כיום אוראדיה, ברומניה). את הציור החל ללמוד עוד ברומניה אצל אחיו הבכור, שגם הוא היה צייר. בשנת 1921 עלה לארץ ישראל והצטרף להסתדרות. למד כמה חודשים ב"בצלאל". עד 1925 עבד כפועל חקלאי ב"גדוד העבודה" במושבות הגליל, ומאוחר יותר כפועל בניין. מ-1925 1927 למד בסטודיה לציור אצל הצייר יצחק פרנקל (פרנל), והתגורר בשכונת מחלול בתל אביב. לאחר מכן עזב כל עבודה והתמסר לציור. כבנו של רב בעיירה בטרנסילבניה הכיר את ארץ הקודש מסיפורי התנ"ך, וכשהגיע לארץ התמזגה תפיסתו הרוחנית של המקום עם הנופים הפיזיים. ב-1929 היה חלק מקבוצת "מסד" והשתתף בתערוכות אמני ארץ-ישראל. ב-1938 השתקע בירושלים. ב-1963 פתח סטודיו בצפת ומאז חילק את זמנו בינה לבין ירושלים.
הציג תערוכות יחיד והשתתף בתערוכות קבוצתיות בישראל ומחוצה לה.
נפטר בירושלים ב-1968 לאחר מחלה ממושכת.
היה נשוי לרחל לבית גולדפינגר ואב לשני בנים ובת.
פרסים והוקרה
זכה פעמיים בפרס דיזנגוף הציור: בשנת ת"ש-1940 ובשנת תשכ"א-1961.[1]
כעשרה ימים לפני מותו הוענק לו פרס ירושלים לאמנות הציור, אך היה חולה ולא נכח בחלוקת הפרס[2].
יצירתו
מרדכי לבנון נודע כצייר נוף שבחר נתיב מיוחד בן ציירי הנוף הישראלים. ציוריו מבוססים על נופים קיימים המשמשים מעין נקודת מוצא ליצירה. אותם יוצר האמן מחדש על הבד בעיבוד חופשי למדי ובשינוי צבע ופרספקטיבה, עד שהם נראים כנופים מרחפים ומלאי מיסטיקה. כמו חזיונות אקסטטיים ולא כנוף ממשי. ביצירתו, ההיסטוריה הרוחנית של הערים הקדושות ירושלים וצפת מתורגמת לצבעים וצורות. השפעת סגנונו ניכרת בציוריו הקבליים של ידידו, דוד רקיע.
מבחר תערוכות יחיד
- 1939, 1940 - גלריה לאמנות כ"ץ, תל אביב.
- 1944 - גלריה בית הבימה, תל אביב.
- 1946 - בית האמנים, חיפה.
- 1948 - מוזיאון תל אביב לאמנות.
- 1958 - בית הנכות בצלאל, ירושלים.
- 1960 - מוזיאון תל אביב לאמנות.
- 1966 - המשכן לאמנות עין חרוד; מוזיאון לאמנות חדשה, חיפה; Kunsthandel M.L. De Boer, אמסטרדם.
- 1968 - מוזיאון ישראל, ירושלים.
- 1969 - בית האמנים בירושלים.
- 1971 - מוזיאון תל אביב לאמנות.
Text is available under the CC BY-SA 4.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.