קנאביס (סם)
צמח קנאביס / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
קנאביס או קנבוס הוא סם פסיכואקטיבי, המופק מחלקים שונים של צמח הקנאביס. הקנאביס מכונה גם גראס, ויד (מאנגלית: grass, weed – דשא, עשב), מריחואנה (מספרדית מקסיקנית: Marijuana), חשיש, או גנג'ה (מהינדית: Ganja, गांजा) כאשר הכוונה היא בדרך כלל לפרחי הצמח. סם הקנאביס קיים בצורות עיבוד שונות, וצריכתו מתבצעת בדרך של עישון ושאיפה, אידוי או אכילה (לאחר עיבוד). השפעתו נמשכת לרוב מספר שעות, והיא מתוארת לעיתים קרובות כמעצימת תחושות (לטוב ולרע) ומעוררת דמיון. תחת השפעת קנאביס מצטמצם תחום התודעה – המושפע עשוי להתרכז בדבר מה ולשכוח לחלוטין מן העולם שסביבו[1][2]. מנגד רבים טוענים שמה שמצוי במוקד התודעה – בין אם מדובר בתחושה פיזית ובין אם מדובר בחוויה רגשית – מועצם במידה רבה.
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית. | |
החומרים הפעילים בסם הם חומרים ממשפחת הקנבינואידים, ובעיקר THC ו-CBD. לחומרים אלו השפעות פסיכואקטיביות ופיזיולוגיות שונות.
השימוש בקנאביס ידוע עוד מהעת העתיקה, אך בתחילת המאה ה-20 חלה עלייה משמעותית בשימוש בו למטרות הנאה ולמטרות רפואיות. כיום, הקנאביס נצרך כסם למטרות הנאה וכתרופה למספר מחלות ותסמינים.
הקנאביס הוא הסם הבלתי-חוקי הנפוץ בעולם (נפוצים ממנו רק הסמים החוקיים – קפאין, ניקוטין ואתנול)[3]. הוא מוגדר ברוב מדינות העולם כסם שייצורו, מכירתו וצריכתו בלתי חוקיים; באמנות בין-לאומיות המקובלות על רוב מדינות העולם נקבע שאספקת קנאביס איננה חוקית, אך בתחילת המאה ה-21 כ-40 מדינות החלו במדיניות רשמית של אי-הפללה או לגליזציה חלקית של צריכתו, בדרך כלל תחת הגבלות על הכמות המותרת.
בישראל, השימוש בסם למטרות רפואיות מוסדר באמצעות נוהל 106[4] של משרד הבריאות, והגוף המפקח על כך הוא היחידה לקנאביס רפואי (היק"ר)[5]