מרי מידג'לי
פילוסופית של האתיקה / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
מרי ביאטריס מידג'לי (באנגלית: Mary Beatrice Midgley; 13 בספטמבר 1919 – 10 באוקטובר 2018) הייתה פילוסופית של האתיקה ומרצה בכירה לפילוסופיה באוניברסיטת ניוקאסל שבאנגליה. התפרסמה במחקריה ומאמריה בתחום האתיקה של המדע וזכויות בעלי חיים.
לידה |
13 בספטמבר 1919 לונדון, אנגליה, הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד |
---|---|
פטירה |
10 באוקטובר 2018 (בגיל 99) ג'זמונד, הממלכה המאוחדת |
שם לידה | Mary Beatrice Scrutton |
מקום לימודים | סאמרוויל קולג', אוקספורד, אוניברסיטת דרהאם, אוניברסיטת ניוקאסל, בית הספר דאון האוס |
מוסדות | |
תחומי עניין | פילוסופיה של המדע, זכויות בעלי חיים, אתולוגיה, פילוסופיה של המוסר, אבולוציה |
עיסוק | פילוסופית, סופרת, מרצה באוניברסיטה, אתיקאי |
מדינה | הממלכה המאוחדת |
פרסים והוקרה |
תואר דוקטור (1995) דוקטור למשפט אזרחי (2008) מדליית אדינבורו (2015) עמית החברה המלכותית לספרות |
בן או בת זוג | ג'פרי מידג'לי (1950–16 באפריל 1997) |
את ספרה הראשון "החיה והאדם - שורשי טבע האדם" כתבה ב-1978 כשהייתה כבר בשנות ה-50 לחייה. ב-1981 הוציאה לאור את "הלב והשכל - מגוון החוויה המוסרית", ב-1983 את "חיות, ולמה הן חשובות", ב-1984 את "רשעוּת", וב-1994 את "הקוף המוסרי: אנשים, חופש ומצפון". ב-2005 קיבלה פרס על ספרות מדעית מאוניברסיטת דרהאם (קרוליינה הצפונית). האוטוביוגרפיה עליה "הינשוף של מינרבה" יצא לאור ב-2005.
מידג'לי התנגדה לרדוקציוניזם ולרעיונות ה"מדענות" השואפים להציב את המדע האמפירי במקומה של הרוח האנושית, תפקיד שאליו המדע כלל אינו מתאים. היא כתבה בהרחבה על האפשרויות הנפתחות בפני הפילוסופיה כאשר זו תלמד ותקבל מושגים מהטבע ובמיוחד מבעלי חיים. חלק מספריה דנים ברעיונות הפילוסופיים ובגישות היסוד הנמצאות במדע פופולרי, כולל עימות מתוקשר עם עמדות של ריצ'רד דוקינס. היא גם כתבה מאמרים על גישת גאיה כשהיא מאמצת רעיונות מהגישה, מסכימה עם תפישת עולם זו ורואה בו דרך חיובית ומוסרית להתקדמות האנושות.
העיתון הגרדיאן תיאר אותה כפילוסופית לוחמנית וראש המתקפה נגד מצג שווא מדעי בבריטניה.