מרשל סרנת
מבכירי הכלכלנים ומאבות תחום המימון בישראל / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
מרשל סרנת (באנגלית: Marshall Sarnat: 1 באוגוסט 1929 שיקגו, אילינוי – 19 ביולי 2006) היה מבכירי הכלכלנים ומאבות תחום המימון בישראל[1]. בשנת 1962, הקים יחד עם פרופ' חיים בן שחר ואחרים את "המכון הישראלי למחקר פיננסי", שפעל בירושלים, ושימש מכון מחקר תאורטי ואמפירי מרכזי בנושאי ההשקעה בבורסה. המכון סיפק, בין היתר, אנליזות והערכות שווי על חברות מרכזיות במשק ובנה את התשתית למסד נתונים כמותי של שיעורי התשואה על מניות ואיגרות חוב שנסחרו בזמנו בבורסה.
לידה |
1 באוגוסט 1929 שיקגו, ארצות הברית |
---|---|
פטירה | 19 ביולי 2006 (בגיל 76) |
ענף מדעי | כלכלה, בנקאות ומימון |
מקום לימודים |
תואר ראשון בכלכלה באוניברסיטה העברית בשנת 1955; תואר שני במנהל עסקים באוניברסיטת נורת'ווסטרן בשנת 1957; תואר דוקטור לפילוסופיה באוניברסיטת נורת'ווסטרן בשנת 1965 |
מנחה לדוקטורט | דן פטינקין |
בת זוג | כרמלה שיינקר, 17 בינואר 1956 |
תרומות עיקריות | |
בנקאות ומימון | |
סרנת היה מראשוני חוקרי שוק ההון, הבורסה והבנקים בישראל ואיש חינוך בתחום מנהל עסקים. סרנת היה ממיסדי בית הספר למנהל עסקים באוניברסיטה העברית ובשלוחת אוניברסיטת מנצ'סטר, שהפכה לקריה האקדמית אונו. הספר של חיים לוי, משה סמיט ומרשל סרנת, "הבורסה וההשקעה בניירות־ערך", היה בזמנו המדריך הרחב והמקיף ביותר בישראל בתחום זה[2]. מהדורה מורחבת של הספר יצאה לאור בשנת 1999. היה חבר בוועדת החקירה הממלכתית לחקר משבר מניות הבנקים, הרי היא ועדת בייסקי, שהייתה לה השפעה עמוקה על הניהול הבנקאי במשק, ובמיוחד על הפרדת הפעילות המסחרית של הבנקים מפעילותם בשוק ההון[3][4].
סרנת היה פרופסור מן המניין למנהל עסקים בקריה האקדמית אונו, וכיהן בה בתפקיד דיקן הפקולטה למנהל עסקים[4].