משבר אמצע החיים
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
משבר אמצע החיים הוא מונח המתאר תקופה של חוסר סיפוק עצמי דרמטי אשר לכאורה מורגשת בגיל המעבר אצל גברים או אצל נשים (בין הגילאים 35-60 ונקראת גם משבר גיל 40). המושג הוצג לראשונה על ידי הפסיכואנליטיקאי הקנדי אליוט ז'אק והפך לפופולרי בשנות ה־70 של המאה העשרים עם פרסום ספרה של גייל שיהי - מעברים. התופעה מתוארת כמשבר פסיכולוגי שמגיע מתוך אירועים שונים בחייו של אדם שמנכיחים את עובדת היותו אדם בר חלוף, שהוא מזדקן ושהמוות מתקרב ובלתי נמנע. לעיתים רבות, המעברים בהם אנשים מתנסים בשנים הללו, כגון הזדקנות באופן כללי, הפסקת הווסת, הזדקנות ומות ההורים, עזיבה של ילדים את בית ההורים, יכולים לגרום למשבר מסוג זה. התוצאה יכולה להיות רצון לבצע שינויים משמעותיים באספקטים מרכזים של חיי היום יום, בקריירה, בנישואים, או במערכות היחסים.
בספרות המדעית קיימת מחלוקת לגבי התופעה, ולא ברור אם היא אכן תופעה נפוצה.