משה אלשיך
רב, פרשן ומקובל / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
רבי משה אלשיך (מכונה האלשיך הקדוש)[1] (ה'רס"ז, 1506/1507 – י"ג בניסן ש"ס, 1600[2]), היה פרשן ומחבר דרשות מפורסמות על התורה (המכונות 'אלשיך'), שד"ר, ופוסק בצפת. תלמידם של רבי יוסף טאיטאצאק ורבי יוסף קארו ורבו של רבי חיים ויטאל בתלמוד ובהלכה.
עובדות מהירות לידה, פטירה ...
לידה |
1506 ה'רס"ז אדריאנופול, האימפריה העות'מאנית |
---|---|
פטירה |
1600 (בגיל 94 בערך) י"ג בניסן ה'ש"ס צפת, האימפריה העות'מאנית |
כינוי | האלשיך הקדוש |
מקום קבורה | ישראל בית העלמין העתיק בצפת |
מדינה | האימפריה העות'מאנית (1453–1844) האימפריה העות'מאנית |
תקופת הפעילות | ?–1593 |
תחומי עיסוק | הלכה, שו"ת, דרש |
רבותיו | רבי יוסף קארו |
תלמידיו | רבי חיים ויטאל |
בני דורו | האר"י |
חיבוריו | תורת משה |
סגירה