משה בתיבה (סיפור מקראי)
הצלת משה מגזירת פרעה במצרים על ידי נתינתו בתיבה, ביאור. / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
משה בתיבה הוא סיפור המופיע בספר שמות, פרק ב', פסוקים א'–י'. הסיפור מתאר את שנותיו הראשונות של משה שעתיד להיות לגואל עמו. הסיפור מתרחש במקביל לשיעבוד בני ישראל בידי פרעה והמצרים. בסיפור, אישה משבט לוי נאלצת להחביא את בנה הנולד בגלל גזרת פרעה: "כָּל-הַבֵּן הַיִּלּוֹד, הַיְאֹרָה תַּשְׁלִיכֻהוּ".[1] האם מבינה שאין ביכולתה להסתירו והיא מניחה את הילד בתוך תיבת גומא אשר אותה הכינה, "בַּסּוּף עַל-שְׂפַת הַיְאֹר".[2] בת פרעה שומעת את בכי הילד ומצילה אותו. הילד גדל בבית אמו שמשמשת כמינקתו, ולאחר מכן בבית פרעה, ובת פרעה מעניקה לו את השם משה. סיפור לידת משה הוא סיפורו של הילד הנולד למרות גזרת המוות של פרעה, שיגדל להיות מושיעו ומשחררו של עם ישראל ויוציאם מעבדות לחירות.