משיכת יתר
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
מְשִׁיכַת יֶתֶר (או אוֹבֶרְדְּרַפְט) היא זכות שנותן הבנק ללקוח למשוך כספים מחשבונו גם כשהיתרה בחשבון איננה מאפשרת זאת, כלומר להיכנס ליתרה שלילית. משיכת יתר היא סוג של הלוואה או אשראי, והבנק גובה בעבורה ריבית. מתן הזכות למשיכת יתר משתנה על פי מדיניות הבנק והתנאים הרגולטוריים שחלים עליו. למשל, הבנק עשוי לדרוש בטוחות נאותות כגון תוכנית חיסכון, חשבון ניירות ערך, צ'קים דחויים או שעבוד של רכוש כתנאי למתן מסגרת האשראי.
כמו כן, מסגרת האשראי מושפעת מאופי הפעילות המתקיימת בחשבון הבנק ומההתנהלות הפיננסית ארוכת הטווח של בעל החשבון. היא ניתנת לרוב ללקוחות המקבלים את משכורתם לחשבון הבנק ("חשבון משכורת") ולחשבונות בנק השייכים לתאגידים שונים.