משפט חברים
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
משפט חברים היה מוסד משפטי אוטונומי של ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל שהוקם בשנת 1921. מוסד זה שימש הזירה העיקרית שבה השתקף מוסר הפועלים ועיקר עיסוקו היה דיני ממון, בעיות משמעת, פגיעה לרעה בהסתדרות ומוסדותיה, וענייני עלבון וכבוד. המוסד הוקם בתחילה ללא תקנון, וקיבל צביון מקומי בכל מועצת פועלים. בשנת 1932 נקבע לראשונה תקנון משפט.[1] בשנת 1957 חדל משפט החברים מלהתקיים.